הצעת התקציב מסמנת צעד קדימה לקראת מימושו של הסדר הכלכלי-חברתי החדש, שנתניהו הוא אחד מנביאיו. צעד קדימה אל מציאות, שבה טבעי וברור יהיה שלאזרחי המדינה ותושביה לא מגיע כלום, בעוד שחובותיהם גדלים והולכים. מציאות, שבה כדי להשיג את המינימום הדרוש לקיומם ולקיום משפחותיהם, הם נדרשים ונדרשות להוכיח שוב ושוב את נאמנותם ואת נחיצותם לשלטונות ולמעסיקים, כי ממשלתם אומרת להם במפורש – לכם לא מגיע כלום! מציאות, שבה אין כבר תמיכה מינימלית בזמן חיפוש עבודה. מציאות, שבה התנערות המדינה מחובותיה בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור ועוד – מטילה את העול כולו על אזרחי המדינה ותושביה. כלומר, מתנה את הזכות להתקיים ביכולת להשתכר ולהשתכר טוב. ותלות זו היא למעשה תלות במעסיק ובתנאיו – בלי שום יכולת להאבק.
נתניהו כבר אמר פעם – אין לנו, צריך לקצץ. ראינו כבר מאז ימי כהונתו הקודמת איזה שימוש יצירתי עשו בכך הוא וממשיכיו. איך הצליחו להציג יותר ויותר קבוצות מאתנו כטפילים, בעוד שהם עצמם פיתחו דרכים שונות ויצירתיות למצוץ את דמנו. הפעם כבר לא צריך אפילו להגיד 'אין'. כבר צעדנו קדימה: עכשיו אפשר פשוט לקצץ. עכשיו אפשר להתנות את הוויתור על חלק זעיר מהקיצוץ בהקפאת שכר. עכשיו אפשר לקצץ, להחליש כדי לנסות לייצר עוד ועוד עובדות ועובדים זולים וכנועים. לנסות להפוך אותנו לעובדים להשתמש בהם, לנייד אותנו, לזרוק ולהחליף לפי רצון המעסיק. עכשיו אפשר להמשיך ולקצץ בתקציב החינוך, בהשכלה הגבוהה, להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות - כדי לייצר עובדים חסרי השכלה מספקת ולמנוע אפשרות קידום מקצועי ממי שאינם עשירים כדת וכדין. עכשיו אפשר לאיים עלינו בחרב האבטלה - כדי להקשות עלינו להיאבק וכדי לייצר עוד ועוד עובדים חסרי ערך וזכויות. עכשיו אפשר לנופף מעל ראשינו בפחד לא לעמוד בתשלומי הבריאות. פחד שנועד להחדיר בנו גם הקיצוץ בקצבאות הילדים, בחופשת הלידה, הפחד שלא מצפה לנו שום קצבה או תמיכה אם יקרה משהו לנו ולמשפחותינו.
כמו שנגררנו למלחמות של אין ברירה, כך מנסה נתניהו לגרור אותנו לכלכלה של אין ברירה. תשתקו ותתכופפו.
לא סתם בחרו עושי דברו של נתניהו לקצץ דוקא בתחומים אלה. התקציבים הקודמים הצליחו כבר להחליש יותר ויותר קבוצות אוכלוסייה. הצעת התקציב של ממשלת נתניהו ממשיכה בכך- להחליש עוד יותר את מי שכבר הוחלשו. מטרתה להפוך חלק נוסף מהציבור למוחלש ותלוי בכל תעסוקה אפשרית, ללא כל יכולת לשפר את מצבו ולהתקדם. יחד עם זאת מנסים נתניהו ועושי דברו לשכנע את כולם – מי שנפגעו, מי שייפגעו ומי שאולי יצליחו לשרוד – כי רק כך אפשר. וכמו שנגררנו למלחמות של אין ברירה, כך גוררים אותנו לכלכלה של אין ברירה.
אבל יש ברירה. יש ברירה שמאפשרת חיים בכבוד. נכון, כלכלה כזו לא תאפשר את המשך שלטונם של מעסיקים בעלי הון ובעלי כוח. נכון, כלכלה כזו אפשר להשיג רק מתוך התנגדות ומאבק משותף. נכון, יש לכך מחיר גבוה. נכון: יש מי שאינם יכולים לשלם את המחיר. בדיוק לכן הסולידריות והתמיכה ההדדית חיוניות. אין לנו דרך אחרת להגן על עצמנו. הנשק החשוב ביותר במאבק נגד כלכלת הפחד הוא המאבק המשותף: עובדים ומובטלים, נשים וגברים, יהודים וערבים. סולידריות, אמון הדדי ואמונה באפשרות להיאבק, באפשרות לבנות כלכלה אחרת, עולם אחר. אמונה ביכולתנו להיאבק, באפשרות לבנות כלכלה אחרת, עולם אחר. אמונה בכך שהמדינה חייבת נאמנות לאזרחיה ואחראית לדאוג לזכויותיהם - לעבודה, לדיור, לבריאות, לחינוך. אמונה ושותפות - כדי לעצור את מצעד הגזירות וההתקפות על בטחוננו האמיתי בטחוננו החברתי ולהתחיל לצעוד יחד אל עתיד משותף.
אנחנו, חברות וחברי התחברות-תראבוט, קוראים:
- אנחנו מסרבים לחיות בפחד. אנחנו מסרבים לחיות מפירורים ונדבות...
- אנחנו מסרבים להיות נאמנים לסדר החדש. אנחנו מסרבים להרכין ראש!
- אנחנו אומרים: לא לכלכלת הפחד – כן לסולידריות חברתית!
- אנחנו אומרים: לא למדיניות ההפרדה – כן למאבק משותף במנצלים!
- עבודה, בריאות, חינוך ודיור לא ניתנים בחסד – עבודה, בריאות, חינוך ודיור הם זכויות של הציבור!
- זכויות לא נקנות במבחני יצרנות ונאמנות – המדינה חייבת להיות נאמנה לאזרחיה!
גילוי דעת של תנועת התחברות-תראבוט, 11.5.2009