ברכבת לירושלים

[להלן קטעים משיר שנכתב ופורסם ב"קול העם" ב-1960. השיר
מתאר משהו מחוויית הנסיעה בנחל שורק, בין בית-שמש לירושלים.

בקטע האחרון בשיר מככבת בתיר, זו שעוד מעט תפריד החומה בינה לבין הואדי. מראות כמו זה המתואר בשיר שוב לא ייראו – עד נפילת החומה.]

נוֹקֵשׁ גַּלְגַּל, נוֹקֵשׁ.
חוֹצֶבֶת הָרַכֶּבֶת
בַּסֶּלַע שֶׁצִּמַּח אֵזוֹב בְּקִירוֹתָיו.
סָמוּךְ-סָמוּךְ הַקִּיר -
הָעַיִן בּוֹ נוֹקֶבֶת,
נִצֶּתֶת לְגַלּוֹת תִּפְאֶרֶת קוֹרוֹתָיו:

שׂוֹרֵק הִכָּה בַּנַּחַל וּבְנִי -אָתוֹן אֻסַּר בּוֹ.
עִקּוּל מַדְבִּיק עִקּוּל
אוֹרצֵל, אוֹרצֵל, אוֹרְצַל.
הָרִים, הָרִים בְּנֵי עוֹג, אֶל שְׂפַת הָעֵמֶק סָרוּ:
לוֹהֵב חֻמּוֹ מִזֶּה,
מִזֶּה - אָפְלוֹ אוֹצֵל.

עִקּוּל מַדְבִּיק עִקּוּל,
קָרוֹן רוֹדֵף מִשְׁנֵהוּ -
הַבֵּט,
אַבְנֵי הַגְּבוּל מִנֶּגֶד מַלְבִּינוֹת.
"לְאָן?" - שׁוֹרֵק הַגַּיְא, "לְאָן?" -
אַךְ אֵין עוֹנֶהוּ:
הַגְּבוּל, בֵּין דָּם לְדָם, חוֹמֵק מִלַּעֲנוֹת .

*

וּמְטַפֵּס הָהָר בֵּין צִבּוּרִי סְלָעִים,
גּוֹרֵר מֵאַחֲרָיו קוֹצֵי סִירָה לֵאִים,
נוֹפֵשׁ בְּצַל חָרוּב
קוֹרֵץ חֵן-חֵן לִבְרוֹשׁ
עוֹקֵף גִּזְעֵי זֵיתִים - וְשׁוּב פּוֹרֵץ בָּרֹאשׁ,

וְשׁוּב נָסוֹג וְשׁוּב
נוֹסֵעַ עַל רַגְלָיו
וְאָנוּ אַחֲרָיו - קִיטוֹר וְגַלְגַּלָּיו,
וְאָנוּ אַחֲרָיו
קָרוֹן רוֹדֵף קַטָּר -
וּבַחַלּוֹן תְּלוּיָה וּמַרְטִיטָה בֵּיתָר .

*

אֶל מְקוֹמוֹ רֻתַּק הָהָר בַּאֲזִקָּיו:
סִיגִים שֶׁהֱקִיאָם הִשְׁחִיתוּ חָזוּתוֹ
וְקָמוּ אוֹהֲבָיו
וְשָׂמוּ קַו לְקַו ,
נִשְׁמַע הָהָר לַצַּו - צַו קֵץ פַּחֲזוּתוֹ.

דֹּרְגוּ בּוֹ מַדְרֵגוֹת,
נִטְּעוּ בָּתֵּי חֵמָר
וּמַחְרֵשׁוֹת שֶׁל עֵץ פִּלְּחוּ שַׁחְמוּת עוֹרוֹ.
הֵקֵר זִיווֹ הָהָר
כִּי דַּם לִבּוֹ חָמַר
וְשְׂאוֹר פִּרְיוֹ שָׁמַר לְמוֹקִירֵי אוֹרוֹ.

אֵיתָן, שָׁקֵט וְגֵא עַל סְבִיבוֹתָיו הוּא תָּר,
אוֹצֵר בְּחֶבְיוֹנוֹ מוֹרֶשֶׁת בְּנֵי-בּוֹנָיו.
הַנֶּדֶר לֹא הֻתַּר -
עַל מְקוֹמָהּ בֵּיתָר ,
שׁוּב קַרְקָעָהּ בֻּתַּר וִיבוּלוֹ הוּא נָב.

שׁוּב מַבְקִיעִים עֲלֵי בָּתִּים אֶת קְלִפָּתוֹ,
עוֹרְגִים אֶל רְבִיבֵי פִּטְפּוּט זַאֲטוּטִים:
לְהִכָּבֵשׁ בָּהָר - וְלֹא לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ,
חַיִּים לָטַעַת בּוֹ - וְלֹא גְּוִיּוֹת מֵתִים.