מה הייתן אומרות אם מישהו היה מציע לחלק את ישראל למחוזות ("קנטונים"), אבל כמו שצריך: שהעניים יהיו עם העניים, כך שהעשירים יוכלו לטפח את העשירים, ולהחזיק את הערבים טוב-טוב – מקסימום ערבים על מינימום שטח? הייתם אולי אומרים, שוב ליברמן נעשה יצירתי? הייתם מנחשים שמישהו מתגעגע כאן לממשל הצבאי, או אולי חולם על הפרדה מעמדית ברורה יחד עם גזעני העושר של צפון איטליה?

ההצעה הזו מתפרסמת במוסף הארץ האחרון וחתום עליה ליברל-עם-תעודות, סליחה, ציוני כדת וכדין, פרופ' קרלו שטרנגר, אחד מדוברי השמאל הציוני. יש לו פתרון לישראל: למה לריב כשאפשר לחלק את הארץ למחוזות? לעניים קוראים בהצעה הזו "חרדים"; לכן יש בשבילם מחוז מירושלים ועד בני-ברק דרך בית שמש. לא כדי להפלות אותם – חס וחלילה, הכל בשם השוויון והפיתוח. שיפתחו את עצמם, העניים האלה, למה לערבב את התקציבים ואת האנשים עם מבוססים וחילונים?

חזון הקנטונים שטרנגר

(פורסם בעיתון "הארץ".)

ועוד יותר יפה – הפתרון לפלסטינים. תסתכלו בצ'ופצ'יק הקטן בגליל – זה בשבילם! "500 אלף בני אדם בשטח של 400 קמ"ר" עלובים שיישארו להם, וזה יאפשר "מחוזות בעלי רוב יהודי באזורים השכנים". ליברל שחושב על רוב יהודי וכיתור הערבים הוא ליברל ציוני אמיתי!

גם את הבדואים גם לא שוכח שטרנגר. להם גם אפשר להקצות "קנטון" שהוא בעצם – אזור הסייג המסורתי הוא כותב, בו יתרכזו 90 אחוז מהבדואים. איזה נחמד שהשמורה שלתוכה גירש הממשל הצבאי בכוח את הבדואים נקראת בלשונו העדינה של פרופסור שטרנגר "אזור מסורתי", שבו אפשר לרכז "250 אלף בני אדם בשטח של 400 קמ"ר". ומה עם היהודים? אל תדאגו: "באופן כזה ניתן להתוות שלושה קנטונים עם רוב יהודי סביב היחידה הבדואית." ועוד דובדבן: ככה מהצד, לטובת הרוב היהודי, מספחים את הגולן, מה יש? הרי במילא אחרי הטיהור האתני שעשו שם ב-1967 תוך גירוש כ-100,000 תושבים, יש בו רוב יהודי!

כל זה לא מצחיק אותנו בכלל. שטרנגר ודומיו נוהגים להזהיר אותנו במאמרים מהחרדים ומהגזענים ובכלל מה"הגסות והאלימות המילולית המאפיינת את התרבות הפוליטית בישראל". אבל הגזענות האמתית היא שקופה, כי היא דומיננטית. זאת הגזענות של השבעים, גזענות האליטות, שבלי שום "גסות מילולית" מציעה בעטיפת צלופן של "אוטונומיה" את תוכנית ההפרדה שלה: הפרדה בין עליונים למנושלים, בין לבנים לשחורים, בין נאורים לאחרים. לתוכנית יפה כזו היו נמצאים גם חסידים בדרום אפריקה. בימים הטובים ההם.