קץ למעצרים המינהליים

• כיום כלואים לפי הנתונים 308 פלסטינים במעצר מינהלי.
• מעצר מינהלי מאפשר למפקדים צבאיים לעצור אנשים ללא משפט, ללא יכולת התגוננות ראויה. הוא לא מעצר על עבירה שביצעו (בהתאם לכלל שאין אדם נענש אלא על עבירה שביצע) - אלא "מעצר מונע", המתיימר להסתמך על הסבירות לביצוע עבירה עתידית
• הפיקוח המשפטי על המעצר עלוב, כיוון שאין לאסירים ולמרשיהם הזכות לבדוק את כל החומר המוגש נגדם. לעציר מינהלי לא נמסרת סיבת המעצר והוא או היא אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא בפני שופט שאמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה נגד העצירה חסוי.
• אפשר לחדש את המעצר כל חצי שנה; פירוש הדבר שאפשר להמשיך ולעצור באופן "זמני" מתנגדים פוליטיים ואחרים לפי הצורך; לפי נתוני "בצלם", באפריל 2012 הוחזקו במעצר כ-31% מהעצורים המינהליים בין חצי שנה לשנה, וכ-34% נוספים – בין שנה לשנתיים. 13 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ושני עצירים הוחזקו יותר מארבע וחצי שנים ברציפות.
• המעצר המינהלי הוא אמצעי דיכוי מובהק של משטרים רודניים ומושחתים החוששים להתעמת בבית משפט. שלטונות הכיבוש משתמשים בו גם כדי לסחוט אנשים, להפוך אותם למשתפי פעולה, להשתיק מחאה פוליטית.

קראו עוד על המעצרים המינהליים את מאמרה של עו"ד תמר פלג שריק כאן.

תנאי כליאה אנושיים

האסירים הם בני-ערובה בידי שלטונות הכיבוש, המחמירים את תנאי הכליאה שלהם בהתאם לשיקולים פוליטיים כדי להשתמש בסבלם כקלף מיקוח. מאבק האסירים לתנאי כליאה אנושיים הוא ארוך וממושך ובעבר שבתו רעב תקופות ארוכות. הנה דרישותיהם העיקריות:

• הוצאת אסירים פלסטינים מבידוד, כולל אלה הנמנים עם ההנהגה הפוליטית
• להפסיק להחזיק אסירים פלסטינים מהשטחים הכבושים בבתי-כלא בתוך ישראל. כליאת אסירים בתוך ישראל, בתוך ישות פוליטית נפרדת, מפרידה אותם ממשפחותיהם בשל משטר אישורי המעבר והסגרים. ביקורי משפחות הופכים לסיוט בירוקרטי, אפשר למנוע אותם בכל עת - והדבר מנוגד למשפט הבינלאומי
• לאפשר למשפחות אסירים מעזה ומהגדה המערבית לבקר את בני משפחתם המוחזקים עדיין בבתי-כלא בישראל. זה חמש שנים שכל האסירים מעזה הכלואים בישראל אינם יכולים לראות את משפחותיהם. בגדה המערבית נמנע הדבר ממאות אסירים.
• טיפול רפואי ראוי לאסירים
• להפסיק את מדיניות החיפושים היומיים בתאים תוך שימוש בכוח. איך חיפושים כאלה יכולים להיראות ומה מטרתם מבהיר התחקיר הבא:

• להפסיק את מדיניות החיפושים בעירום על גוף האסירים ועל בני משפחתם המבקרים אותם
• להפסיק את נוהג כבילת אסירים בידיהם ורגליהם בעת ביקורי משפחות ועורכי דין ובעת טיפול רפואי בבתי חולים
• מימוש זכות האסירים להשכלה
• הפסקת מדיניות ההענשה המחמירה והלא-מידתית – חזקה בצינוק, קנסות כספיים, מניעת ביקורי משפחות, שלילת קנטינה ועוד
• להפסיק את הפגיעה הנמשכת בזכויות הבסיסיות של העצורים הפלסטיניים, המתבטאת במניעת מפגשים עם עו"ד במהלך החקירה וצימצום הביקורת השיפוטית על הליך המעצר והחקירה

מכתב אסירי כלא נפחא לרופאים לזכויות אדם, 15.4.2010

• תודה לרופאים לזכויות אדם שעל הנתונים שסיפקו מבוססת הרשימה; קראו עוד בחדר המצב של רופאים לזכויות אדם
• התחקיר המקורי ששודר בתוכנית "עובדה" בשנת 2007 הורד מהרשת ובמקומו מופיעה למעלה כתבת "אלג'זירה" באנגלית המבוססת עליו; תוכלו כעת למצוא את התחקיר המקורי פה