ביום רביעי, 12.5.2010, הפגינו בלב תל-אביב מאות ערבים בדואים מן הנגב יחד עם פעילי שמאל מאזור תל-אביב בדרישה לשים קץ למדיניות הגזל והנישול של אדמת הבדואים.
לא היתה זו עוד הפגנה למען עניין חשוב: בהפגנה הזו נשמע קולם של המנושלים עצמם: מאות נשים וגברים, ילדים וזקנים, שעשו את הדרך הארוכה מן הפריפריה למרכז כדי להשמיע את מחאתם, מאות מטרים מבניין קק"ל בתל-אביב. היוזמה להפגנה יצאה מן הכפר הבלתי-מוכר אל-עראקיב, שנגד תושביו מנהלת הקרן הקיימת לישראל מלחמה עיקשת כדי לנשלם מאדמתם. אל הוועדה העממית של אל-עראקיב חברו פעילי פורום הכרה בנגב, המועצה לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב ותנועת התחברות-תראבוט.
היתה זו ההפגנה הגדולה ביותר למען זכויות הבדואים בתל-אביב: הפגנה ערבית-יהודית שאינה מסתפקת במחאה על המצוקות אלא דורשת זכויות והכרה – ומצביעה על מסע הנישול הנמשך של קק"ל כנגד הערבים הבדואים.
לא פחות חשוב מכך: להפגנה הצטרפה משלחת תושבי כפר דהמש שבין לוד ורמלה, נשים וגברים, שאיום ההריסות והפינוי מרחף מעליהם. במציאות החברתית שאנו חיים בה, מאבקים רבים נגד הריסות בתים ונישול מוצאים עצמם מבודדים ומתקשים לגייס סולידריות מעבר להקשר המקומי המיידי. נוכחותם של אנשי דהמש וקבלת הפנים החמה לה זכו מצד המשתתפים הם לכן עבורנו סימן מעודד במיוחד: סולידריות בין המנושלים והנאבקים אינה מובטחת מראש, אך היא אפשרית.
השייח' סיאח א-טורי
בהפגנה נשאו דברים השייח' סיאח א-טורי, עוואד אבו-פריח, מן הפעילים המרכזיים באל-עראקיב, ונורי אל-עוקבי, שמאבקו העקשני לחזור לאדמתו באל-עראקיב מסמל עבור רבים עמידה איתנה ועקשנית על זכויות – וזו גם הסיבה, שמדינת ישראל והקרן הקיימת ממשיכות להתנכל לו (משפטו של נורי נמשך בימים אלה!).
השייח' א-טורי תיאר מסכת ארוכה של מעשי הרס והטרדה, מניעת מים וחשמל. "זוהי אדמתנו," אמר, "ואדמת אבותינו. איננו פולשים. באנו להגן עליה ולהשמיע את דברינו כאן, בתל-אביב". עוואד אבו-פריח הזכיר, את זכות הבדואים לשמור על אורח-חייהם ותרבותם. "פתרון" שפירושו מחיקת התרבות שלנו, אמר, אינו פתרון. "אנו דורשים הכרה אמיתית בזכויותינו; לא שטחים סגורים שאליהם רוצים לרכז אותנו, אלא את הזכות להקים לעצמנו יישובים כפריים ההולמים את אורח חיינו ותרבותנו."
בשם אנשי דהמש נשאו דברים ערפאת אסמעיל, ראש ועד הכפר, ופרידה שעבאן, שביתה נמצא במוקד המאבק נגד איומי ההריסה. הם הזכירו לנוכחים כי ביום שני הקרוב יתחדש הדיון בבית-המשפט בבקשתם לדון בהכרה בכפר ולעצור את ההריסות. דבריהם מצאו חיזוק ותמיכה בדבריו של אבראהים אלוקילי, יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, שהזכיר, ששוויון זכויות מלא הוא התנאי לדו-קיום של ממש. חברי כנסת ובהם אבראהים צרצור (רע"ם-תע"ל), חנא סוויד (חד"ש), וטלב א-סאנע (רע"ם-תע"ל) נשאו דברים וביטאו את מחויבותם להגנה על זכויות הבדואים ולמאבק יהודי-ערבי משותף למען שוויון זכויות מלא.
כן נשאו דברים אלון גייר, דקן הסטודנטים במכללת ספיר, חיה נוח מטעם פורום דו-קיום, שהציבה את פרשת אל-עראקיב בהקשר הרחב של נישול הבדואים בנגב. חיים משותפים ייכונו רק על בסיס שוויון זכויות, אמרה. נציג תנועת התחברות-תראבוט, גדי אלגזי, הזכיר, כי יש גם מי שמרוויח מן הנישול: בשעה שהמדינה מונעת מן הבדואים את הזכות לחיות בהתאם למסורתם בתואנה שאין אדמה – היא מעניקה אלפי דונמים למקושרים, המקימים עליהם "חוות בודדים", שחלקן מציעות למבקרים "פולקלור אותנטי" בשעה שהן מתקיימות על פירות הגזל.