בית-שאן בוערת

בבית-שאן חיות למעלה מ-40 משפחות תחת איום צווי פינוי שהוציאה חברת עמידר. לפני שבועיים החלו לממש את האיום על שתי משפחות;אחת מהן הרימה את העיר בתנועת מחאה, והצווים הוקפאו. אורי וליאת זוהר, עם בני משפחה, וחברים ומזדהים הקימו אוהל מחאה ברחבת העירייה, וגם ערכו ביקור הזדהות עם מפוני שייח ג'ראח בירושלים. לפני שבוע הגיעו פעילי שייח ג'ראח ל"ביקור גומלין"יחד עם ראובן אברג'יל.

ביום חמישי שעבר, ה-5.8.10, נסענו, חבורה קטנה של כמה מפעילי התחברות-תראבוט להביע הזדהות ולחזק את הנאבקים. יש כאלה שחושבים, שאין לנו הרבה מה לעשות שם, אם המאבק לא יצמח מתוך בית שאן. אבל אחרי הפגישה שלנו הבנו, למה קשה כל כך למאבק חשוב כזה לתפוס תאוצה. חוץ מליאת, אם לחמישה ילדים, היו שם במאהל גם בן-זוגה אורי, שני הילדים הקטנים יותר, מוריס אוחנה ויהלום, ולפרקים אנשים נוספים. כל מי שנכנס ויוצא מהעירייה חולף על-פני המאהל, אבל בימים האחרונים הוא כבר לא זוכה להרבה תשומת לב. העיר הפנתה גב לליאת, כי כל העיר בכיס הקטן של ז'קי לוי, ראש העיר. שבט לוי שולט על כל מוקדי הכוח של העיר, לשכת הרווחה, לשכת התעסוקה, החשמל, המים, מערכת החינוך, הכל. אנשים שתחילה הזדהו עם מאבק המפונים פוטרו מעבודתם, ניתקו להם את המים או את החשמל, או לחילופין: שוחדו. לדוגמא: משפחה מפונה אחרת, שאביה התאלמן בשנה האחרונה, פונתה לבית אחר עם הסכם תשלומים מפוקפק.

ברור מכל הדברים ששמענו, שהעירייה לא מעוניינת לקבל את החוב שצברו הדיירים - שניסו לפרוס אותו ולהגיע להסדר - אלא לפנות את הבתים, כדי למכור אותם (אולי לאחד מבני שבט לוי, אחיו של חברת הכנסת). זהו מהלך בלתי חוקי, כי מדובר בבתים של דיור ציבורי. ישנן טענות נוספות לגבי אי סדרים בעירייה, והיא מתנהלת ללא מבקר וביקורת פנימית.

האופוזיציה הפוליטית בעיר מפוררת וחסרת כוח. מסקנתם של ליאת וקומץ האנשים שתומכים באישה המרשימה והאמיצה הזו, היא שרק פנייה החוצה יכולה למלא תפקיד קריטי כדי לאפשר למחאה חברתית בעיר עצמה להתרומם.

יהלום הוא איש מעניין, וקו ההסברה שלו מרתק: הוא אומר, שלמעשה ראש העיר היה צריך לתמוך במחאה, כי הרי מחאה היא סימן היכר של דמוקרטיה. יתרה מזאת: העירייה בעצמה שקועה בחובות, והוא היה אמור בעצם להצטרף למחאה...

צריך לשנות את יחסי הכוחות, בין הייתר על-ידי גורמים מבחוץ, בעיקר סיוע משפטי, תקשורת, משרד החינוך וכו'. (לא את ח"כ אורלי לוי, שאולי הרשימה אחדים בעניין זה או אחר, אבל היא חלק מהשבט…). לצורך כך פנתה יעל בן-יפת כבר למרכז תמורה. כך ישבנו שם שעתיים, וחזרנו מלאי התפעלות על הנחישות, ויחד עם זה גם מלאי תחושת בושה על כך, שכך נראית עיר בישראל.

מאז יום חמישי האיומים על ליאת ואורי התגברו: מאיימים שייקחו להם את הילדים. אתמול, יום ראשון, פירקו להם את אוהל המחאה, והם יושבים בשעה זו (יום שני 9.8.10) ברחבת העירייה על מזרונים. הם מכונים עבריינים, כי הם פלשו חזרה לבית שלהם,וחוששים לבאות.

הפתרון לבעייתם צריך לכלול את פתרון תחלואי העיר המוכה הזאת. זה יקרה רק אם יחליפו את ראש העיר ויישנו שם לגמרי את סדר השלטון. מחאתם של מפוני עמידר יכול להיות מנוף למהלך לכזה. אבל כדי שזה יקרה, הם זקוקים לעזרה ותמיכה.

עדכון:

היום, יום רביעי בבוקר, 11 באוגוסט, נמסר שכוחות משטרה פינו מביתם את ליאת ואורי זוהר, שהרימו את המאבק נגד פינוי תושבים מדירות עמידר בבית שאן ומכירתן.

אורי וליאת ניסו להשיג כל פתרון אפשרי כדי להסדיר את חובם, אבל עמידר והעירייה להוטות לפנות. ליאת נעצרה ראשונה. אורי התבצר בדירה עם בלון גז אבל המשטרה התגברה עליו והוא נמצא עכשיו בחקירה. כמה פעילים מהתחברות-תראבוט ומהתנועה לחיים בכבוד נמצאים בדרך למקום, אבל כל מי שיכול להצטרף מתבקש לעשות זאת. אורי וליאת הם הורים מסורים לחמישה ילדים: אנו מזהירים את הרשויות להימנע מכל פגיעה נוספת במשפחת זהר וילדיהם!