מה ההבדל בעצם בין ארגון "להבה" לבין רשות האוכלוסין של מדינת ישראל?

ארגון "להבה" הוא ארגון טרור לשמירת טוהר הגזע, הלוחם נגד "התבוללות" ורודף זוגות "מעורבים", לרוב יהודים וערבים, כדי להגן על טוהר הגזע.

כאשר אדם, שהגיע לישראל וקיבל אזרחות ישראלית כיהודי, מבקש להתחתן עם לא-יהודי, רשות האוכלוסין של מדינת ישראל פותחת באופן סדיר בחקירה. רשות האוכלוסין מבררת, אם זה שפוגע בטוהר הגזע אכן קיבל אזרחות כהלכה לפי חוק השבות. מדובר בחקירות לבדיקת מוצאם היהודי של מי שקיבלו אזרחות. חקירות כאלה נפתחו, כפי שהתברר עכשיו, גם עשרות שנים לאחר ההתאזרחות, לרוב נגד מי שהגיעו מברית המועצות. את ה"בדיקות" ערך ארגון "נתיב", ארגון שפעל במשך שנים באופן חשאי מטעם מדינת ישראל במדינות הגוש המזרחי.

ארגון "להבה" מטריד זוגות "מעורבים", מנסה להציק להם ולפגוע בלגיטימיות של חייהם המשותפים. רשות האוכלוסין מפעילה טרור אפקטיבי הרבה יותר: אם היא מצליחה ב"חקירתה", היא שוללת את האזרחות ממי שפגע בטוהר הגזע.
עכשיו הנחתה המשנה ליועץ המשפטי את רשות האוכלוסין להפסיק את הנוהג – או לפחות להגביל אותו למקרים שבהם יש "חשד ברור", שנעשה שימוש במסמכים כוזבים כדי לקבל אזרחות. האם זה ישנה משהו? לא הרבה. רשות האוכלוסין חושדת בכל אזרח יהודי המבקש להתחתן עם לא-יהודי. זה מספיק.

גם בגזענות יש דירוגים.

שלילת אזרחות

הדיווח באתר "הארץ" מיום 25/12/2017

ערבים בדואים לא צריכים אפילו להתחתן עם לא-אזרחים, כדי להיחשד ולעבור הליך שעלול להוביל לשלילת אזרחותם. כי הם ערבים. ממאות אזרחים ואזרחיות בדואים נשללה האזרחות בשנים האחרונות באופן שיגרתי לגמרי. ח"כ עאידה תומא-סלימאן ומרכז עדאלה חשפו את הנוהג הזה באוגוסט 2017. בשעה שאזרחים מערביי הנגב הגיעו למשרד הפנים כדי לחדש מסמכים, נעשתה בדיקה מיידית של המסמכים שלהם. במקרים רבים האזרחות נשללה באופן מיידי, ללא ערעור, בטענה שניתנה להם "בטעות".

ה"טעויות" האלה מחזירות אותנו עשרות שנים לאחור: הבדיקות מתמקדות בשנים 1948 עד 1952 – השנים שבהן לא היה רישום מלא ומסודר של הבדואים בנגב, ובהן מדינת ישראל נמנעה ממתן תעודות זהות לבדואים, בתקווה שאפשר יהיה לצמצם את מספר הערבים בישראל. מספרם "צומצם" בעיקר על ידי פעולות גירוש קטנות וגדולות אל מעבר לגבול – בעיקר לגדה המערבית ולסיני...

במלים אחרות: בשנות החמשים התבצעה המדיניות הגזענית בעזרת אלימות ישירה – גירוש. חמשים וששים שנה לאחר מכן, אותה מדיניות גזענית נמשכת באמצעים בירוקרטים, באמצעות מחשב משרד הפנים ונהלים חשאיים-למחצה, כדי לנשל מאזרחות. מי צריך את אביגדור ליברמן כשיש רשות אוכלוסין?

האם יש קשר בין הדברים? כאשר נחשפה בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בדצמבר 2017 רדיפת האזרחים שבאו מברית המועצות על ידי רשות האוכלוסין, עמד ח"כ סעיד אלחרומי, איש הנגב (הרשימה המשותפת), מייד על הקשר בין הנוהג הזה לבין שלילת האזרחות מערביי הנגב. הקשר ברור: רשות האוכלוסין היא חלק מ"המדינה העמוקה", מרשת המוסדות בישראל המחזיקה ב"גרעין השליטה" ושומרת על אופייה היהודי-ציוני של המדינה. השמירה הזו מחייבת לגרש פליטים ומהגרי עבודה, למרר את החיים ליהודים שמתחתנים עם לא-יהודים ולחתור כל הזמן תחת האזרחות של לא-יהודים בכלל, ובמיוחד של בני ובנות העם הערבי הפלסטיני. רשות האוכלוסין היא חלק ממשמר הגבול הבירוקרטי. המשטר הציוני לא רק מפלה קולקטיב לאומי שלם אלא מטפל ביחידים בהתאם למוצאם, מסווג ומדרג אותם – ואם צריך, רודף אותם. זהו במלוא מובן המילה משטר גזעני.