נגד הכיבוש הישראלי והמדיניות הגזענית

• למען מאבק משותף נגד הכיבוש והגזענות
• למען הרחבת אסטרטגיית הפעולה הסולידרית המשותפת לתמיכה במאבקו של העם הפלסטיני

1. בשבת, 7.5.2011 חתמה ועדת ההכנה את עבודת הכנס "נגד הכיבוש הישראלי והמדיניות הגזענית" לאחר הצגת ניירות עבודה שהוגשו, דיון בהם וקבלת החלטות מצד הנוכחים.
2. עבודת הכנס נפתחה בהמנון הלאומי הפלסטיני ובדקת דומיה לזכר הנופלים, דברי ברכה מצד הוועדה המארגנת, אותה נשא נציג המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית. בישיבת הפתיחה הרשמית נישאו בירכו כאמל חאמד מושל נפת חברון, חבר המועצה בסאם אלסאלחי, מזכ"ל מפלגת העם בשם כוחות השמאל הפלסטיני, ובשם תנועת התחברות-תראבוט – הפעילה ג'והיינה סיפי, וכן פעילים יהודים מזרחים.
3. דיוני הכנס בארבע ישיבות עסקו בארבעה נושאים עיקריים:
   • המצב הפוליטי הנוכחי וסיכויי הפעולה לשינוי.
   • ההתנגדות העממית לכיבוש ולגזענות.
   • נסיונות ההתנגדות לכיבוש ולגזענות.
   • סיכויי המאבק המשותף נגד הכיבוש והגזענות.
4. ניירות העבודה שהוכנו עבור הכנס והדיון הנרחב במהלכו הדגישו את הנקודות הבאות:
   • השמאל הפלסטיני בחברון, ה-AIC ותנועת התחברות-תראבוט שותפים בשאיפה למזרח תיכון חופשי ודמוקרטי, חופשי משליטת האימפריאליזם, חופשי מכל צורות ההגמוניה הקולוניאלית ובמיוחד ובכללם הציונות, וחופשי ממשטרים רודניים, מדיכוי ושיעבוד. למען התפתחות המזרח התיכון – לא "מזרח תיכון חדש" המבוסס על שליטה כלכלית ישראלית והגמוניה של תאגידים בינלאומיים תוך שיתוף פעולה עם המעצמות – אנו שואפים למזרח תיכון מתחדש של העמים המתקוממים, המסוגלים לשנות את ההווה ולבנות את עתידם. המהפכות בעולם הערבי מחזקות את תקוותנו שאת העתיד הזה אפשר לבנות במאבק דמוקרטי ועממי.
   • הערובה לנצחון העם הפלסטיני על התוקפנות הישראלי היא הקץ לפילוג בתוכו וכינונה מחדש של האחדות הלאומית הפלסטינית כתנאי הכרחי שאין בלתו. לפיכך מברך הכנס את תוצאות הדיאלוג הלאומי הפלסטיני בקהיר שהסתיים ב-4.5.2011 בחתימת הסכם פיוס לאומי לסיום הפילוג הפנימי והשבת האחדות הלאומית.
   • לפיכך קורא הכנס להמוני העם הפלסטיני להמשיך במאמציהם למען המשך הדיאלוג לכינון האחדות, כדי לחזק אותו נוכח כל הקשיים ולהסיר את המכשולים בפני ביצוע ההסכם, באופן המכבד את החרויות הדמוקרטיות וזכויות האדם, מחזק את המכנה המשותף בהתנגדות לכיבוש ולהתנחלויות ובמאבק למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית לחלוטין, בגבולות ה-4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית.
   • בסיס הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הפרויקט הקולוניאלי הציוני, שאת מחירו משלם בראש ובראשונה העם הפלסטיני, וכן היהודים הקושרים עצמם ונלכדים בפרויקט זה. המרוויח העיקרי ממנו הוא האליטה הכלכלית-הפוליטית והצבאית בישראל, וכן הקולוניאליזם והאימפריאליזם העולמי, בשעה שהעמים משלמים את המחיר. לכן בלימת הפרויקט הזה היא הדרך לסיום הסכסוך וכינון שלום צודק ויציב לכולם.
   • הצעד הראשון לסיום הסכסוך הוא קץ לכיבוש הישראלי, פירוק כל ההתנחלויות, מימוש זכויותיהם הלגיטימיות של הפליטים הפלסטינים לפי החלטת האו"ם 194, והכרה בזכות העם הפלסטיני לעצמאות מדינית מלאה. אבל שלום צודק ויציב הוא יותר מהסדר צבאי או בטחוני חלקי: הוא מחייב דה-קולוניזציה: סיום הכיבוש הקולוניאלי הישראלי בשטחים הפלסטינים הכבושים ופירוק המשטר הקולוניאלי בתוך ישראל בכל צורותיו הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות.
   • חיזוק המאבק העממי הרחב הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לפעולה ומאבק משותפים נגד הכיבוש הישראלי וההתנחלות ומדיניות ההפרדה הגזענית, יחד עם תנועות פוליטיות וחברתיות ופעילים ופעילות מתוך ישראל; המאבק העממי הוא גם בעל ערך חינוכי חברתי עמוק ותורם לחיזוק המאבק הקולקטיבי הפלסטיני והישראלי.
   • הכנס מדגיש את דבקותו בבחירה בדרך ההתנגדות העממית הרחבה, בשיתוף פעילים סולידריים בינלאומיים וכוחות מתקדמים ודמוקרטיים אנטי-ציוניים בישראל, כדי לעמוד נגד הכיבוש וההתנחלות; הוא קורא לכוחות הפוליטיים לחזק בכל כוחם את התנועות העממית למען חזוק ההשתתפות העממית הרחבה בהן, בראש ובראשונה של הנשים והנוער. כן מדגיש הכנס בהקשר זה את חשיבות השילוב של המאמצים העממיים עם המאמץ הרשמי לחיזוק עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני, הטיפול באסירים, בהרוגים ובעצורים מקרב התנועות העממיות, מתן תשומת לב מיוחדת לאזורים הנפגעים במישרין מהקמת הגדר וההתנחלויות וניסוח תוכניות לשמירה על האזורים הפלסטיניים והאדמות.
   • הכנס מדגיש שאש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני ואת הצורך בעריכת בחירות למועצה הלאומית הפלסטינית על בסיס יצוג יחסי והכנסת תיקונים בדרכי העבודה של אש"ף להבטחת תפקידה המנהיג של הוועד המרכזי של אש"פ בקבלת החלטות ושימת קץ למדיניות ההיבדלות.
   • ערב יום הנכבה ה-63 מדגיש הכנס את דבקותו בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים אל בתיהם ונכסיהם מהם נושלו בהתאם להחלטת האו"ם 194, את סירובו לעקרון המדינה היהודית האקסקלוסיבית וחשיבות הבטחת שוויון זכויות מלא, אינדיבידואלי וקולקטיבי, לכל אזרחי ישראל.
   • כן מדגיש הכנס את חשיבות מאבקם של הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים בתוך ישראל נגד הכיבוש והציונות – מאבק פעיל נגד הכיבוש ומדיניות הנישול וההתנחלויות ולמען שמירת זכויות העם הפלסטיני. תפקידם בתוך ישראל הוא להתייצב למאבק להגנת זכויות כל המדוכאים והמנושלים, בין פלסטינים ובין יהודים, גברים ונשים; מאבק זה הוא מרכיב מרכזי בהתמודדות עם כל צורות הדיכוי והכיבוש ותנאי מרכזי לשחרור ולשלום צודק באזור. בהקשר זה יש צורך לשים לב לתנאים המיוחדים – הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים, בלי שהדבר יעמוד בסתירה למטרותיו ולעקרונותיו של המאבק המשותף.
   • כן קורא הכנס לתנועות הסולידריות בעולם להמשיך בלחץ על ישראל כדי לכפות עליה לכבד את ההחלטות הלגיטימיות שקיבלה הקהיליה הבינלאומית וללחוץ על ארצותיהן לחרם נגד ישראל כאמצעי חשוב לבלימת התוקפנות הישראלית ולתמיכה במאבק הפלסטיני לחרות ולעצמאות.

בסיום עבודתו פונה הכנס בברכת כבוד לנופלים, מפנה ברכת חיזוק לאסירים הפוליטיים, ומפנה אליהם את ברכות העם הפלסטיני העומד איתן בירושלים, בגדה ובעזה, בתחומי הקו הירוק, בכל פזורות העם הפלסטיני כשאנו מבטיחים להמשיך במאבק עד שתזרח שמש החרות ותקום המדינה הפלסטינית ובירתה ירושלים עד שתזרח שמש השיבה ויסור מעלינו צל הכיבוש, ההתנחלות והתוקפנות.