(אבל כדאי לקרוא את האותיות הקטנות...)
יש הרבה מה לבקר במערכת החינוך הישראלית, אבל אנחנו רוצות להתמקד לרגע בנושא חשוב שחמק מהדיון החברתי. נושא זה לא קשור בבעיות בהשכלה עצמה, אלא בזכות הבסיסית לקבל השכלה.
למרות קיומו של חוק חינוך חינם, שאמור לאפשר לכל ילד וילדה עד גיל 18 לקבל השכלה, צעירים רבים מוצאים את עצמם כשהחוק לא חל עליהם ובמבוי סתום. משרדי הרווחה והחינוך בישראל קבעו, כי במקרה שנערה נושר ממערכת החינוך שלא מרצונוה - הוא או היא זכאים למיגוון השירותים של תחום קידום הנוער, שם יקבלו יחס רציני ואישי בתחומי החינוך, השכלה, טיפול וחברה.
בפועל, יש בעיה קשה בהגדרה של נשירה "שלא מרצון". כל שנה נושרים נערים ונערות רבים בישראל מלימודים כתוצאה ממצוקה אישית, ממשבר משפחתי או פשוט כתוצאה מאי התאמה למשטר הלימודים הכיתתי. כל אלה אינם נכללים בסל ההטבות המתואר.
מגבלה נוספת, המונעת גישה למסגרות חוץ בית-ספריות אלה, היא שהזכאות אליהן אינה מעוגנת בחוק. לכן הכניסה אליהן מותנית בהקצאה של מיכסות, המספיקות רק לאחוז קטן מאוכלוסיית הנוער הזקוק להן. ברור, שהחיסכון הממשלתי שנוצר כביכול ממניעת כניסת בני נוער אלו למסגרת המדוברת מתגמד לעומת ההוצאות העתידיות בגין התנהגות עבריינית, שימוש בסמים ואלכוהול, אי רכישת מקצוע הולם...
לכן אנו, סטודנטיות לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון, קוראות לתיקון החוק בהקדם כך שיכלול את כל בני הנוער הזקוקים למסגרות קידום הנוער ויאפשר חינוך חינם אמיתי לכלל האוכלוסייה.
ביום שלישי הקרוב, 15.6.2010, בשעה 14:15, יתקיים כנס בנושא זה באוניברסיטת בן גוריון (חדר 203, בניין 17).
כל אחת וכל אחד מוזמנים לבוא ולהשמיע את קולם!