ויקטור ח'רה

ויקטור חרה (לוֹנקֶן, צ'ילה, 1932 - אֶסטַדיוֹ צ'ילה, ספטמבר 1973)

שיר זה לקוח מאלבום של ויקטור חרה בשם "לה פובלסיון" (1972), שהוקדש כולו לתושבי הפּוֹבְּלַסְיוֹנֶס בצ'ילה, ובמיוחד הפּוֹבְּלַסְיוֹן הֶרמינדה דֶה לָה ויקטוריה. הפובלסיון הצ'ילני הוא מין שיכון-עוני מאולתר, דומה במשהו לפַאבֶלָה הבריזלאית, או למעברה הציונית. הפובלסיון הרמינדה דה לה ויקטוריה נקרא על שמה של התינוקת הרמינדה, שנרצחה במהלך הקמתו.

מאות נשים וגברים שחיו כמעט בחוסר-כל על גדת נהר המַאפּוֹצ'וֹ בסביבות סַנטיאגו דֶה צ'ילה, באדמות שהוצפו תדירות, יצאו להיאבק על זכותם לחיות כבני אדם: על פיסת אדמה משלהם, תחת קורת גג. הם הבינו שהדרך היחידה להבטיח את עתיד משפחותיהם, היא לשנות את המציאות בכוחות עצמם, להיאבק. ב-16 במרץ 1967 לקחו איתם את כל מטלטליהם ובני המשפחה, ותפסו חלקת אדמה, בה הקימו שכונת פחונים ואוהלים מאולתרת – פובלסיון.

בימי שלטון אדוארדו פריי והנוצרים-הדמוקרטים, לפני עליית האחדות העממית בראשות סלבדור איינדה, הייתה רק תשובה אחת של השלטון לאתגר כזה: כוחות המשטרה (הקַרַאבִּינֶרוֹס, דומים למשמר-הגבול) נשלחו למנוע בכוח את תפיסת האדמה. הם ירו אש חיה על ההמון, וקליע תועה אחד פילח את חזה של התינוקת הרמינדה. עדות ראייה סיפרו ששאלו את אמה מדוע התינוקת שקטה כל כך, ותשובתה הראשונה הייתה: "התינוקת ישנה..."
 

 

"ובזכות הניצחון שלנו, עכשיו אנחנו חיים כמו בני אדם, כמו שאומרים. יש לנו מקום משלנו, בית משלנו, שהוא הפובלסיון הרמינדה דה לה ויקטוריה." [עדות של תושבת הפובלסיון]

הֶרְמִינְדָה דֶה לָה וִיקְטוֹרְיָה

הרמינדה דה לה ויקטוריה
מתה בלי שנאבקה
עלתה היישר לשמיים
וחור פעור בחזה

קליעים של שכירי חרב
רצחו את החפה מפשע
בכו אמהות ואחים
וכל האנשים סביבם

אחים היו כולם
אחים בשעת צרה
נלחמים נגד הזאבים
נלחמים בשביל בית

הרמינדה דה לה ויקטוריה
נולדה באמצע הבוץ
גדלה כמו פרפר
באדמה ששוחררה

הקמנו את הפובלסיון
ועברו שלושה חורפים גשומים
הרמינדה תמיד בלבנו
נשמור את זכרך לעולם

***

לצערנו להרמינדה יש בכל העולם אחים ואחיות רבים, שלא הכירו אותה, וחלקם אף לא ידעו את שפת אמה. שמעון יהושע, לדוגמא, מכפר שלם, שנורה על ידי המשטרה בזמן שהגן על ביתו מפני הריסה. עניי העולם מסכנים את חייהם בכל עת שהם מנסים לעמוד על זכויותיהם מול המנשלים, ואנו נמשיך לעמוד לצידם.