די להרג! די לחיים תחת פחד! די לשקרים!

מתוך שיקולי בחירות, על בסיס תפיסה מעוותת שהשכול של עם אחד הוא ניצחון העם השני, ממשלת ישראל נכנסה לסיבוב נוסף במשחק ההסלמה עם החמאס. כולנו יודעים שזה ייגמר פחות או יותר בנקודת הפתיחה שבה ההסלמה התחילה, אבל עם כמה מאות הרוגים ואלפי פצועים, עם רבבות נפגעים נפשיים בשני העמים. הסיבוב הזה יסתיים בנקודת שפל גרועה מהקודמות מבחינת יחסי שני העמים. ומה נעשה ביום שאחרי המלחמה? אם נילחם היום, באמת יהיו לנו חיים נורמליים מחר?

בעזה מתחולל הרג נורא: משפחות שביתן התמוטט עליהן, הילדים אחוזי אימה, אין היכן לקבור את מאות ההרוגים או לטפל באלפי פצועים. חישבו על חודשי המצור האיום שקדמו להסלמה, על המחסור במצרכים חיוניים, על מציאות שכמעט לא הראו בערוצי טלוויזיה בעברית – על ייאוש שהזין ומזין את סיבוב הדמים הנוכחי. ההרג בעזה לא משרת את בטחונו של אף אזרח בישראל. ההרג בעזה מביא ויביא רק פחד, תסכול ורצון לנקמה.

הטילים הנוחתים בישראל לא משרתים את העניין הפלסטיני. הם פוגעים באזרחים ויוצרים פחד. מתוך פחד רבים תומכים בפעולות הרצחניות של ממשלה שמשקרת ומשתמשת בהם. הסבל והפחד של תושבי הדרום משרת ממשלה, שאין לה מה להציע לאזרחים אלא פחד קיומי – כלכלי ובטחוני. פחד שמסתיר את ההרס שהיא זרעה גם בתוך המדינה עליה היא מופקדת – הרס חברתי ואנושי. הממשלה שביטלה השבוע את שירותי הבריאות הציבורית (אחיות, מד"א) בבתי הספר היסודיים לא באמת דואגת לשלומם של ילדי ישראל. מי שבמשך שנים לא דאגו למיגון בתי-ספר, לא באמת מתעניינים בילדי שדרות.

הגיע הזמן שנבין, שמהרג לא יצמחו לנו חיים. טובתם של תושבי עזה היא גם טובתם של תושבי שדרות, וכלל יישובי דרום ישראל. הגיע הזמן שנבין שאי אפשר להמשיך לשלוט על העם הפלסטיני מבלי להיגרר פעם אחר פעם לעוד סיבובים של אלימות הרסנית. הגיע הזמן להבין ששני עמינו קשורים בגורל משותף.

אנחנו מחויבים לחיים משותפים – אנחנו מחויבים לחיים ולא למוות, ולכן אנו קוראים: