הפגנה רחבה ומאוחדת בחברון במלאות עשרים שנה לטבח: פיתחו את רחוב שוהדא!

כאלפיים מפגינות ומפגינים השתתפו בחברון בהפגנה למען פתיחת רחוב השוהדא במלאות עשרים שנה לטבח שביצע המתנחל ברוך גולדשטיין, איש קריית ארבע, במסג'ד אלאבראהימי, הוא מערת המכפלה. ב-25 בפברואר 1994 נרצחו במקום 29 מבין מאות המתפללים מוסלמים שנמצאו במקום לתפילת יום ששי בזמן הרמדאן. את מחיר הרצח שילמו מאז תושבי חברון הפלסטינים: רחוב השוהדא שבלב העיר נסגר, שערי ברזל הוקמו בעיר וחלקים גדולים מן העיר העתיקה הפכו לעיר רפאים.

להפגנה המאוחדת קראו כל הכוחות הלאומיים בחברון. פעילות ופעילים פלסטינים מכפרים וערבים ברחבי השטחים הכבושים - כמו למשל מיאטה, מבית אומר, מצוריף, משכם - עשו מאמץ עליון להגיע לחברון להפגנה למרות מחסומי הצבא.

עשרות פעילות ופעילים יהודים ופלסטינים מישראל השתתפו בה. תנועת התחברות-תראבוט השתתפה בהפגנה כמו בשנים הקודמות כחלק משיתוף הפעולה הנמשך עם כוחות השמאל בחברון, שותפינו הפוליטיים.

פעילי הוועד להגנה על חברון הדגישו שני הישגים חשובים של ההפגנה: אחדות המאבק הפלסטינית נגד ההתנחלות והשתתפותם של פעילים ופעילי שמאל מהעבר השני של הקו הירוק, חלופה חיה ומוחשית לנורמליזציה. "כשאמרנו בכנס המשותף שלנו בחברון, לפני כמה שבועות," אמר השאם שרבאתי, מפעילי הוועד להגנה על חברון, לפעילי תראבוט בסיכום ההפגנה, לא לנורמליזציה של הכיבוש - כן למאבק משותף - לזה בדיוק התכוונו."

ההפגנה זרמה דרך רחובות העיר העתיקה לעבר שערי הברזל הסגורים של ההתנחלות בלב העיר. אבות וילדים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים צעדו יחד.

כפי שניתן לראות בסרטון הבא, את גוש המפגינים התקרב בקריאות לעבר שער הברזל הגדול שחוסם את הכניסה לרחוב. כוחות הצבא השתמשו נגד המפגינים בפצצות הלם וגז מדמיע ממרחק אפס וכמה מן המפגינים פונו לטיפול רפואי.

לאחר הפיזור האלים התכנסה ההפגנה מחדש. שורת מפגינים עמדו מול החיילים ותבעו את זכותם הפשוטה ללכת ברחובות עירם, לחיות ללא מתנחלים וללא אימת הצבא. הפעם פוזרו במכות בקתות הרובים ובגז מדמיע.

בשעות שלאחר מכן נמשכו עימותים ברחבי העיר. מפגינים נפצעו מכדורי גומי ופגיעות גופניות ישירות.

חברון לא תשקוט כל עוד יימשך הכיבוש, כל עוד לא יסולקו ממנו המתנחלים.