עוד שירים (2)... ועוד שירים (3)...

שיר הסלקציה

מוקדש ליעל בן-יפת, הלוחמת בסלקציה הגזענית התל אביבית.

 
 

סיסטם עלי: בונים את הבית מחדש

בערבית, בעברית, ברוסית - ביחד, עכשיו, ביפו.

 

תיקֶן גָ'ה פאקוֹלִי: פיתחו את הגבולות!

"פיתחו, פיתחו את הגבולות \ תנו לנו לבוא לשלום \ פיתחו, פיתחו את האור! \ רואים, אנחנו מכירים: \ חיים ימים שלמים \ על אותה פלאנטה \ אנחנו כאן כדי לחיות ביחד \ פיתחו, פיתחו את הגבולות!"

 

DAM - נולדתי פה

"כאן בניתי את ביתי וכאן הרסתם את ביתי \ ואם זה לא חוקי - מה עם שלך, בן דודי ? \ אני מנסה לבנות בית ומה שנבנה לי נמצא בדו-רה-מי או שיימצא במקום שבו הרבה \ אנשים עם הבטחות שיהוו ת'אור שבקצה המנהרה \ אבל זה רק דחפור או עוד רכבת דריסה...

לא, לא, בשיר הזה אין צנזורה \ יש ביוב, מסילה, קרא לזה ארכיטקטורה. \ ותוסיף לזה פלפל בצבע לבן \ ומה שיתעטש ממנו הוא אקדח שנטען \ וכל הדברים שאמרתי רק נהיה להם קול ו- \ יש ת'אנשים שעומדים בתור ש- \ יש להם סיבוך בחיוך וחיוך בסיבוך וכל עוד הסיבוך בנו, תדע שזה חבל סבוך מדי, \ "זו לא גזענות, זו ציונות" \ די, זו לא בורות, זו רק התחפרות בבורות."

 

אודי נבארו: אין צדק בעולם

"אמא רצתה שיהיה רק טוב. \ זאת לא אשמתה שגדלנו ברחוב. \ רחוק מיוקרה, חיים של שגרה. \ הרבה אנשים באותה סירה.

משעמם בלילות. אין מה לעשות. \ החבר'ה נפגשים ועושים שטויות. \ כולנו שותים וקצת מעשנים. \ כן, בשכונה שלי אלו החיים.

אין צדק בעולם — מי יסביר את זה? \ אין צדק וקשה בג'ונגל הזה. \ ילד לא מבחין מה טוב מה רע. \ הייתי גם אני באותה סירה.

הלכתי ברחוב, חיפשתי את עצמי. \ ראיתי צעירים שהזכירו לי אותי. \ כלום לא השתנה מאז ילדותי. \ ברחוב הזה שהיה ביתי."

 

מרסל ח'ליפה: שידו אלהימה (شدو الهمة)

ההמנון הבלתי-רשמי של מפגינים למען צדק ושוויון בכל רחבי המזרח התיכון.

זהו שיר עבודה, שיר דייגים המחזק את ידיהם. מרסל ח'ליפה כתב את השיר לזכרו חברו, איש השמאל וראש-העיר לשעבר של צידון, מערוּף סעד. ב-1975 הקים כמיל שמעון, ממנהיגי הימין הלבנוני, מפעל לעיבוד דגים על ספינה שאמורה היתה לעגון מול חופי צידון; ממשלת לבנון העניקה ליזמים המקושרים היטב את זכויות הדייג. דייגי צידון יצאו למאבק להגנת פרנסתם. ב-26 בפברואר הפגינו הדייגים, כשבראשם צועד מערוף סעד. מערוף נהרג מיריות צלף וחמשה מפגינים נפצעו. החוטים הובילו לחוגי הימין ובכל רחבי לבנון נערכו פעולות מחאה על הרצח. ההתנגשויות שפרצו הובילו למלחמת האזרחים הלבנונית.

 

מיקיס תיאודורקיס ומריה פרנטורי: הנער המחייך

"זה היה בוקר של אוגוסט, לקראת השחר. \ יצאתי לשאוף אויר, הארץ היתה מכוסה פרחים \ ראיתי בת ממררת בבכי \ לבי נשבר, כי איבדנו את הנער המחייך."

זוהי הגירסה היוונית לשירו של המשורר האירי ברנדן בהאן. "הנער המחייך" שבשיר היה במקור המנהיג האירי מייקל קולינס, שנהרג במלחמת האזרחים האירית ב-1922. תיאודורקיס הסב את השיר לרציחתו של חברו גרגוריס למבראקיס, שנרצח בידי נאו-פאשיסטים ב-1963. למבראקיס, רופא, פעיל שלום ופעיל חברתי, נרצח לאור יום בסלוניקי, לאחר שנשא דברים באסיפת שלום. במקום נכחו מפקח המשטרה המקומי וכמאתיים שוטרים. הרוצחים לא נעצרו. כאשר התגלה כי חוגי הימין שבשלטון עמדו מאחורי הרצח, פרץ גל מחאות עממיות נגד ממשלת הימין של קרמנליס שהוביל לנפילתה. הימין חזר לשלטון בהפיכה צבאית ב-1967. פרשת רציחתו של למבראקיס עומדת במרכז הסרט Z.

לאחר ההפיכה הצבאית של 1967, נאסרו שיריו של תיאודורקיס והוא עצמו נאסר במחנה ריכוז עד 1970. הוא חזר מן הגלות לאחר נפילת השלטון הקולונלים, בקיץ 1974.

זהו קטע מן הקונצרט הפומבי הראשון שלו לאחר נפילת הדיקטטורה, באוקטובר 1974.

 

מרסל ח'ליפה: אל אמי (מחמוד דרויש)

בירווה

"מתגעגע ללחמהּ של אמי

ולקפה של אמי

ולִלטיפת אמי

וגְדֵלה בּי הילדוּת

יום על חזהו של יום

ואשתוקק לחיי כי

אם אמות,

אתבייש מדמעות אמי...

 

ניבין ותמיר גל: אהבה אסורה (אין שלום בין עמינו)

מוקדש לכל הזוגות - יהודים, ערבים, יהודים-ערבים - שמדינת ישראל מבקשת להפריד.

"נשמה, אהבתנו אסורה, נשמה \ אף פעם לא נוכל להיות ביחד, אף פעם \ לעולם נחיה בצל הפחד \ לעולם, כן, לעולם.

אין שלום בין עמינו \ איך יהיה שלום בין שנינו \ כן, זהו גורלנו \ כאן נפרדות דרכנו.

אל תבכי \ הי מלאך יפה שלי \ אל תיעצבי, ננצח כל מלחמה \ רק חייכי, אל תיעצבי \ לי חייכי \ שמרי מכל משמר את הזכות לאהוב, \ לאהוב אותי."

מרסדס סוסה: האחים

"יש לי כל כך הרבה אחים, \ שאני לא יכולה למנות אותם — \ בעמק, בהר, במישור ובים \ כל אחד עם עבודותיו, עם חלומותיו \ עם התקווה הפונה לעתיד והזכרונות מאחוריו. \ יש לי כל כך הרבה אחים, שאני לא יכולה לספור אותם.

אנשים עם יד חמה של חברות \ עם בכי כדי לבכות, \ עם תפילה להתפלל. \ עם אופק פתוח, שתמיד נמצא מעֵבֶר \ ועם העקשות לחפש אותו: \ כאשר הוא נראה קרוב כל-כך, הוא מתרחק. \ יש לי כל כך הרבה אחים, שאני לא יכולה למנות.

אנחנו ממשיכים ללכת, מוכי בדידות \ מאבדים את דרכנו לעולם \ ונפגשים מחדש. \ נפגשים ונפרדים כל הזמן, מזהים זה את זה במבט, באופן ההליכה, \ בחרוזים שאנו לועסים. אנחנו ממשיכים ללכת \ ועמנו המתים שלנו.

יש לי כל כך הרבה אחים \ שאני לא יכולה למנות \ ואחות אחת, יפה מאוד, \ שקוראים לה חירות."

The Staple Singers: When will we be paid?

"When will we be paid for the work we’ve done? / We have worked this country from shore to shore / Our women cooked all your food and washed all your clothes / We picked all your cotton and laid the railroad steel / Worked our hands to the bone at your lumber mill. I say... / When will we be paid for the work we've done?"

במרס 1971 נערך בפני 100,000 צופים מפגש יוצא-דופן בין מוסיקאים שחורים אמריקנים ואפריקנים לרגל יום העצמאות של גאנה. ה-Staple Singers הופיעו באחד השירים היותר פוליטיים שלהן.

זוהר ארגוב: דברים נסתרים

אביהו מדינה (מלים ולחן) וזוהר ארגוב בביצוע נפלא שהפך לקלסיקה מציעים לנו להיות קצת צנועים ולהימנע מהדוגמטיות של אלה היודעים הכל ומבקשים לדעת הכל. יותר מדי תנועות שמאל מהפכניות התיימרו לדעת הכל. אנחנו מבקשים עכשיו לשאול, בידיעה שלא תמיד נדע ולא נמצא הסבר לכל.

"אל נבקש הכל לדעת \ אל נסתקרן לגבי המחר \ יש לפעמים שסיבה לא נודעת \ יש לפעמים שנסתר הדבר. \ יש דברים נסתרים \ לא נבין לא נדע \ נעשה גם דברים \ שנראים בלי סיבה. \ לא צריך כל דבר \ לחקור ולשאול \ לפעמים גם מותר \ לא לדעת הכל.

אל נבקש סיבה לכל צעד \ אל נבקש לדעת כל סוד \ יש לפעמים שסיבה לא נודעת \ אל נתייאש, אל נפסיק לצעוד."

בוריס ויאן: שיר העריק

"אדוני הנשיא, \ אני כותב לך מכתב. \ אולי תקרא אותו, \ אם יהיה לך זמן.

בדיוק קיבלתי את \ צו הגיוס \ כדי לצאת למלחמה \ לפני רביעי בערב.

אדוני הנשיא, \ אני לא רוצה. \ לא נולדתי \ להרוג אנשים מסכנים.

לא בא לעצבן אותך \ אבל אני חייב להגיד: \ החלטתי, \ אני הולך לערוק."

 

שיר שליווה את תנועת ההתנגדות למלחמת אלג'יר — מלחמתה של צרפת לשימור שלטונה הקולוניאלי באלג'ירי מול התנועה הלאומית האלג'ירית (1954—1962). 2 מיליון אלג'ירים נעקרו ממקום מושבם במהלכה, ברחו מאימי המלחמה, הוגלו או הועברו בכוח למחנות ריכוז בידי הצרפתים; למעלה מחצי מיליון למיליון אלג'ירים איבדו את חייהם. מספר ההרוגים בצד הצרפתי נאמד בכשלושים אלף. רשת ענפה של מתנגדי מלחמה בצרפת סיפקה סיוע לוגיסטי למאבק האלג'ירי — שמומן רובו ככולו מתרומותיהם של פועלים אלג'יראים בצרפת — וסיפקה סיוע לעריקים מן הצבא הצרפתי.

השיר נכתב במקורו ב-1954, לאחר התבוסה הגדולה שהנחילו לוחמי השחרור הויאטנמים לצבא הצרפתי בדיין-ביין-פו (Dien Bien Phu); בעקבותיה, זנחו הצרפתים את הקולוניה וויאטנם חולקו לשניים. השיר הוסב לאחר מכן למלחמת אלג'יריה, ובשנות הששים — למלחמת ויאטנם.

Nina Simone: Revolution

תשובתה של נינה סימון ללנון ומ'קרטני. פסטיבל התרבות של הארלם, אוגוסט 1969.

"Hey, we’re in the middle of a revolution / because I see the face of things to come (yes I do) / Oh, your Constitution — / Well, my friend, its gonna have to bend…

I’m here to tell you about / destruction / of all the evil it will have to end…

It’s gonna be alright, / everything’s gonna be alright.

Well, some folks gonna get the notion / I know: they’ll say I’m preachin’ hate / Hey, but if I have to swim the ocean / well, I would, just to communicate — /

It’s not as simple / as talkin’ jive / the daily struggle just to stay alive…

I’m talking about a revolution / because I’m talkin’ about a change / more than just evolution / well you know, we all got clean our brain —

The only way that we can stand, in fact / Is when they get their foot off our back!"

 
 

עוד שירים (2)... ועוד שירים (3)...