לקראת האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, קיבצנו יחד מבחר טקסטים ולחנים, המאירים מזוויות שונות מאבקים למען חרות – בעיראק של אמצע המאה הקודמת, בתורכיה של המחצית הראשונה של המאה הקודמת, ובמהפכה הקובנית. »

יהודי ישראלי מתוודע לעומק מנגנון הנישול הפועל נגד פלסטינים ועולמו מתערער והוא מתמלא אשמה עמוקה. גבר מתחיל לקלוט את מימדי הפריבילגיות שמהן הוא נהנה מתוקף הסדר החברתי-מגדרי השליט ושואל את עצמו איפה הוא. אשכנזי מתעורר ורואה, שהמיבטא, והצבע, והשם ונגינת הדיבור חיים ובועטים, ובועטים חזק במזרחים ובערבים ובשחורים ובכהים, ובמקום להכחיש שומע את עצמו, תופס את עצמו ומקומו בפעם הראשונה. הזעזוע העמוק מהתובנה מיתרגם כמעט מיידית לתחושת אשמה עמוקה. במה בדיוק? האם אשמה יכולה להיות בסיס לפעולה פוליטית? האשמה יכולה לזעזע, אבל יכולה גם לשתק. כמה מחשבות על על מגבלות האשמה, ועל ההבדל בינה לבין לקיחת אחריות. אחריות על העוול והניצול – לא על המנוצלות והמדוכאים. »

שבועיים לאחר השביתה הכללית ביום האדמה הראשון (1976), פירסם "העולם הזה" עדויות על מותם של שניים מחללי יום האדמה בסח'נין - ח'דיג'ה שוואהנה וח'דר עבד ח'לאילה. הן מובאות להלן כלשונן. »

"העולם הזה" הביא עדות אנונימית של שוטר שהשתתף בדיכוי הפגנות יום האדמה בשנת 1976. אנו מביאים אותה כלשונה ללא קיצורים ושינויים. »