من الأنسب برأيي التصدي للوعي الزائف الذي بني وتجذر نتيجة استثمار جهود جبارة لتحقيق ذلك، والعمل على صياغة وعي ثنائي القومية يبدأ بالتعامل مع الماضي والحاضر. تقود هذه الأسباب برأيي الى الاستنتاج بأن شعار "دولتين للشعبين" يحقق اليوم الهدف العكسي لما قصد به في الأصل، ويمكّن الجمهور الاسرائيلي من تبسيط القضية والاستمرار بالتفكير بعقلية ترى امكانية واحدة للبقاء - دولة يهودية مع غالبية يهودية، قانون الهجرة لليهود فقط، السيطرة على الأرض، ورؤية هذه الامكانية كالترجمة الوحيدة الممكنة لحق تقرير المصير. »

מי אמר שהאזרחים הם אלה שצריכים להוכיח את חובתם למדינה — שאמורה לשרת אותם? ולאיזו מדינה — זו שמנהלת נגדם מלחמת התשה? »

اوقفوا الحرب فورا ودون شروط – كفاكم قتلا للمدنيين! »

"מדינה יהודית ודמוקרטית"? אי אפשר. חלופה: מדינה יהודית-ערבית בגבולות 1967, מדינת כל אזרחיה ושני עמיה. »

:width: 200 »

ההתמודדות עם גזענות אינה מותרות: בכל גזענות, גלויה וסמויה, ממוסדת ויום-יומית. »

הכיבוש הוא בעיקרו פרויקט קולוניאלי המתבצע בחסות כיבוש צבאי. יש זיקה עמוקה בין הקולוניאליזם הפנימי בתוך ישראל לבין התהליך הקולוניאלי שמעבר ל"קו הירוק", בחסות צבאית - אך גם הבדלים חשובים, שאין להתעלם מהם. »

אני מסרבת להיות אויבת, כי זוהי האפשרות היחידה לצאת ממעגל הטרור. ויותר מכך, מהוויית הטרור. מההוויה של אימה ופחד בלתי פוסקים – שבתוכה בונים לי כל הזמן אויבים שלעולם לא יגמרו. »

שרי הימין מתחרים זה בזה בהצעות חוק גזעניות. אסור להיזכר, אסור לכאוב... אבל מכחישי זכר הנכבה עסוקים עתה בהמשכתה. הנכבה אינה רק זכרון שיש להגן עליו - היא תהליך נמשך. »

חיים דו-לאומיים במדינה שתהיה גם יהודית וגם ערבית, מדינה שיהיה בה מקום לטיפוח של זהויות חוצות, לזהות יהודית-ערבית, וכמובן גם מקום לזהויות תרבותיות ואתניות אחרות... אם תרצו אין זו אגדה? »

על מסע השיסוי של המתנחלים ודובריהם בציבור הערבי ב"ערים המעורבות". »

כמה ימים אחרי "נאום קהיר" של הנשיא אובמה החל הויכוח על חשיבותו ההיסטורית. אין להכחיש שיש חשיבות למלותיו של הנשיא אשר מודיע על המעבר מעידן בוש, עידן של עימות אלים, לעידן של דו-שיח. אולם השאלה המרכזית תישאר פתוחה: האם הממשל החדש מוכן לתרגם את הנאום החשוב לשינויים ממשיים בשטח? »

נערות ונערים ערבים ויהודים, בני משפחה אחת, מנסים ללכת לסרט בתל-אביב, אוגוסט 2009. »

נוכח תמרוני נתניהו וציפיותיהם של רבים בישראל "שמישהו יעשה כבר שלום בשבילנו", אנו מדגישים: אין תחליף למאבק רציני בתוך החברה הישראלית לסיום הכיבוש ולמען השלום. »

על ההיסטוריה המרתקת של חיים משותפים של ערבים ויהודים, וכיצד ומדוע הושכחה מהסיפור הרשמי. »

دعوة لأمسية حوار حول الذكرى والعيش معا. »

טבח כפר קאסם לא נשכח. האם היתה זו "תקרית מצערת"? מהי "תוכנית חפרפרת", שעליה רמזו הנאשמים במשפט כפר-קאסם? »

מפגש יהודי-ערבי בכפר קאסם עם הפעילים המקומיים שתחת עולו של הממשל הצבאי ולמרות איומי השלטון ושליחיו שמרו על זכר הטבח. על בנייתה מחדש של קהילה פצועה דרך מסורת של זכרון והתנגדות. »

שלושה לקחים מכשלונו של אבו-מאזן, או: מה קורה כשמהמרים עם כל הקופה על ישועה אמריקאית. »

משרדי הממשלה מקדמים במרץ את הקמתה של עיר גדולה - חריש-קציר - בואדי עארה. היא לא נועדה לפתור את מצוקת הדיור של משפחות חרדיות אלא להשתמש בהן כדי לחסום אלטרנטיבות של פיתוח אמיתי, למען תושבי האזור. »

בשבועות האחרונים מתקיימות מדי יום שישי הפגנות קבועות נגד גירוש תושבים פלסטינים מבתיהם בשכונת שייח' ג'ראח. הפגנות לא אלימות אלו הן לצנינים בעיני המשטרה אשר מפעילה את כל האמצעים שברשותה כדי למנוע את קיומן... »

תזכורת מן העבר: חיים קלווריסקי על תהליך הנישול (1919). »

המתנחלים עוסקים לא רק בדריסת הקיום הפלסטיני בהווה אלא גם במחיקת העבר, גם העבר היהודי-ערבי. מדוע נישול התימנים רלבנטי להבנת הנישול בירושלים המזרחית. »

כיצד יכול להיראות תהליך דה-קולוניזציה בתנאים של ישראל? הגיע הזמן לחשוב על זה. האם הכרה במאפיינים הקולוניאליים של החברה הישראלית עומדת בסתירה להכרה בזכויות הלאומיות של היהודים-הישראלים? »

שלושה שופטים יושבים ומחליטים מי מתקבל ומי לא... הם יכולים להיות ועדת קבלה של **יישוב קהילתי**, או ועדה של **ביטוח לאומי**, או ועדה של **מעונות באוניברסיטה**, או כל ועדת קבלה אחרת... »

الاسم: صالح المصري; البلد: يافا; اللقب: أبو السعيد; الأم: مريم; الأب: مدفون في الهيلتون... »

זה זמן לחשוב על אלה שיושבים במשרדים ומצווים להמשיך את המצור - גם במחיר הרג, אלה שמלבים ומכבים את האש לפי הצורך, שעורכים את רשימות המוצרים שאסור להביא - עפרונות, תרופות, תבלינים... אלה שהורו על ההתקפה על המשט לעזה. על שלוליות דם כמסך עשן. »

חלק גדול מהוויכוח בשאלת הפתרון המדיני לסכסוך - שתי מדינות או מדינה אחת, מחמיץ את העיקר: הצורך לבלום את תהליכי ההתיישבות, לעצור את הקולוניזציה כדי לאפשר ליחסים בין העמים לעבור לדפוס אחר של יחסים. »

כן, אנחנו מסרבות להיות אויבות, מסרבים להיות אויבים. אבל יותר מכך, אנחנו שותפים, בונים ביחד עתיד משותף. »

חודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם, נדרשו "נכבדי הכפר" לשלוח מכתב מנומס לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה. בן-גוריון ענה כבר למחרת. פרק נשכח מתיאטרון השליטה וההשפלה של המימשל הצבאי. »

תחקיר עתונאי על הרשות הפלסטינית ועל הפטרונים האמריקאים שלה, על ראש ממשלה (פיאד) שמייצג כוחות חיצוניים, על נשיא (עבאס) שכהונתו פגה, ונציבים צבאיים מטעם ארה"ב וישראל, שמאמנים יחידות עילית, מחריפים את העימותים בזירה הפלסטינית, ומנסים לנהל את העניינים. חשוב לקרוא »

איך בונים כוח אלטרנטיבי לשלטון ההון בישראל? כנס "סוציאליזם 2010" שערכה תנועת מאבק סוציאליסטי העלה שאלות חשובות ששווה להמשיך לחשוב עליהן. »

בחיפה מת בשבת, 12.3.2011 תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני. »

מי שרצח את ויטוריו אריגוני ברצועת עזה לא נאבק לסיום הכיבוש. מי שמבקש לטהר את רצועת עזה מהמתנדבים של תנועת הסולידריות מבקש לסלק ממנה את הסולידריות, את האנושיות ולהשאיר את האוכלוסייה הפלסטינית חשופה יותר, פגיעה יותר לפגזים ולפצצות של כוחות הכיבוש »

לפני עשר שנים, בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה שיירה של תעאיוש - שותפות ערבית-יהודית להביא סיוע לכפרים נצורים באזור סלפית. כיתת חיילים ניסתה למנוע בכוח את העברת המזון. דיווח מאוחר על מה שהתרחש »

אז נשאלת השאלה: למה אני ממשיך בדרכי? אני מנסה לגשת לשאלה מכיוון אחר: מה האפשרויות האחרות? להתעלם מהכיבוש ולומר שלא אכפת לי? לעצום עיניים נוכח טיהורים אתניים ועינויים? לא, לא אעצום עיניים. אקבל את הנערים האלה כמות שהם ואתמוך במאבקם. »

אתגר שמאלי לפוליטיקת הפחד ולחומות ההפרדה: 300 פעילות ופעילים משני צידי הקו הירוק דנים באתגרים ובקשיים בכנס כוחות שמאל בחברון »

לאן חותרים הכוחות השליטים בישראל - וכיצד נוכל להתמודד איתם? מתוך דיוני כנס חברון »

يثير إعلان الرئيس الفلسطيني محمود عباس التوجه إلى الأمم المتحدة في أيلول القادم لنيل الاعتراف بعضوية الدولة الفلسطينية في الهيئات الدولية حالة من الجدل والسجالات السياسية والقانونية في الساحة الفلسطينية والدولية، وبقدر ما كانت تجري مقاربة هذا الحدث، سواء من قبل الهيئات الوطنية أو التنظيمات السياسية أو مؤسسات المجتمع الفلسطيني، بقدر ما كانت تتوالد الأسئلة المتعلقة بهذا الاستحقاق وتزداد تعقيدا وتشابكا، الأمر الذي يشير إلى افتقاد تلك الخطوة للنواظم والإستراتيجية السياسية الوطنية التي يجب أن تحكم حركة وخط سير مثل هكذا خيار. »

في أعقاب مؤتمر الخليل "مناهضة الاحتلال والعنصرية في إسرائيل" والذي عقد تحت عنوان نناضل معا من أجل إنهاء الاحتلال والعنصرية, في أوائل أيار 2011, وكجزء من المسار النضالي المشترك بيننا كحركة ترابط – حركة شعبية عربية يهودية اجتماعية سياسية وبين قوى اليسار في مدينة الخليل, ومركز المعلومات البديلة ها نحن نصدر بيان مشترك يؤكد على أهمية حركة الاحتجاج الاجتماعية في الداخل, وضرورة التأثير لتسييس وتصعيد هذا الحراك وربطه بالنضال ضد الاحتلال. ونحن في الأيام الأولى من أيلول نؤكد على حق الشعب الفلسطيني بالتوجه للأمم المتحدة. »

ראובן אברג'ל בהרצאה בבית העם בתל-אביב: על הפנתרים, על ההיסטוריה של מאבקים חברתיים מימי ממלכת בן-גוריון ועד ימינו, על יחסה של האליטה הציונית לערבים וליהודי המזרח, על מרד ומחאה... »

טהא מוחמד עלי (אבו ניזאר), מן הנפלאים שבמשוררי הארץ הזאת, הלך מאיתנו. הוא נולד בכפר הפלסטיני ספורייה, גורש בגיל 17 וחזר לנצרת, נאבק על זכויותיו. הוא פירסם חמשה קבצי שירה. הנה שניים משיריו, מוקדשים לכל מי שנלחמים במעצמה גדולה. »

نعيش عهدا جديدا في المحيط العربي. عهدا من التغييرات الجذرية في الأنظمة، تشعر كل دول المنطقة بموجاتها الارتجاجية. يتمثل جزء منها بنضال الشعب السوري العنيد ضد الحكم المستبد في بلاده، دافعا بالأرواح أبهظ الأثمان التي عرفها تاريخ المنطقة العربية. من أجل فهم النضال الشعبي ضد الاستبداد في سوريا، علينا بالرجوع بضع عقود إلى الوراء، إلى فترة صعود الأنظمة القومية في المنطقة، والتي يشكل حزب البعث الحالي في سوريا أحد آخر بقاياها. »

حين دعا نائب رئيس حكومة إسرائيل لهجرة اليهود التوانسة أجابه رئيسهم: لا دخل لأيّ أجنبي في الشؤون التونسية، نحن نحب بلادنا وسنبقى فيها.. أما النّفر الغبي الذي هتف قبل أيام في تونس "قتل اليهود فرض واجب"، فهو يقدّم هديّة مجانية لحكّام إسرائيل »

ב-1956 פירסם רבי בנימין את הטקסט הבא המופנה, בלשון אנחנו, אל אחינו המסתנן: "לא שונא, אויב וצורר אתה לנו, כי אם אח ורע." ואנחנו, היהודים, הוא כותב לאחר 1948, לא חופשיים אלא משועבדים - לאלוהי המלחמה, לפרעה החדש, לחינוך לשפיכות דמים. כמה דברים שאפשר היה לחשוב ולהגיד בקול רם באמצע שנות החמשים מהשוליים הפציפיסטיים של הציונות. טקסט ליום הנכבה, 2012 »

כי צדק חברתי לא ניתן לחלוקה ואין צדק ליהודים בלבד, כמו שאין צדק ללבנים בלבד או לגברים בלבד. 7 תשובות קצרות לשאלה חשובה. »

הטקסט המקורי של קובי ניב מ-1976. מוקדש לכיבוש הארור, במלאת לו 45 שנים. »

יש הרבה מה לומד על מה שהציונות עשתה ועושה לפלסטינים – אבל כרגע חשוב לומר מה היא עושה גם לישראלים: הציונות היא בית כלא רעיוני לשינוי החברתי בישראל, המפריד בין יהודים לערבים. היא יוצרת עיוותים מוזרים בראשם של חלק ממפגיני הצדק החברתי. הציונות יצרה כאן משוואה מוזרה, כאילו זכויות האזרח שלנו אינן זכויות מוקנות – אלא מין קופונים שמקבלים תמורת מילוי חובות והתנהגות טובה בעיני השלטונות. »

توجد دولة وحيدة، في المنطقة، لا حاجة لذكر اسمها، والتي ليس من مدة – وحقيقة ليس من مدة – حصلت على سلاح ذري وتهدد به سلام المنطقة. يوجد لديها، "حسب مصادر أجنبية" ما بين 150 إلى 400 قنبلة ذرية، هيدروجينية ونيتروجينية. ويكفي بشكل مطلق لتدمير كل الشرق الأوسط، وكذلك لجزء كبير من الكرة الأرضية. كيف حصلت عليه؟ بشكل "غير قانوني"، كما يقولون: في حالات اتفاقات مزيفة وسرية مع دول عظمى كولونيالية، وفي حالات أخرى بذر الرماد في عيون المراقبين، الذين قدموا لمشاهدة فرنها الذري، وأحيانًا بواسطة أكاذيب وأخرى "تعتيم". »

עבור אדוני המלחמה, סבל של אנשים טוב רק כתירוץ לעוד סבל, לא כדי להתמודד עם המצוקה. אבל למלחמה יש פוליטיקה, יש יוזמים ומהנדסים, והם יושבים ומחשבים: "האם נהרגו כבר מספיק? אפשר לעשות קצת משא ומתן, או להמשיך? האם כבר נצרבה התודעה? האם למדו סוף-סוף תושבי עזה שזהו עתידם, בעזה מגודרת, כשמישהו יושב במשרד ומחליט כמה יאכלו, כמה עפרונות יהיו לילדים, כמה דגים ידוגו הדייגים? האם נמחקה כבר התודעה החברתית שהתחילה להתעורר בישראל?" »

על חומות הפחד החוסמות מהעין ומהלב את המצוקה בישראל, את המצוקה בעזה ואת מה שעושה האימה לכולנו. רותי לביא: "אני מסרבת לצעוק 'גזעני'. אני מסרבת לצעוק 'ימנית'. הלב שלי כואב כשאני שומעת את הדיבורים האלה, אני חרדה – אבל אני מסרבת לשנוא ולהטיח. יותר משלושים שנה אני רואה, איך הולכת ונבנית אותה חומה – לא רק פיזית – שאינה מאפשרת לראות את הכאב והפחד שבצד השני." »

נוגע שם, מגיב כאן... מתי הזיכרון מזין קורבנות, ואיך אפשר להפוך אותו לבסיס לפעולה, ללקיחת אחריות? על הזיכרון הפלסטיני כמקום להיאבק ממנו, לא להיות לכודים בתוכו אלא לבוא מתוכו כדי לעצב את העתיד. אתגר לפלסטינים\ות. אתגר גם לישראלים\ות »

הנכבה עדיין נמשכת. היא לא רק זכרון של אירוע שהיה ונגמר – היא תהליך מתמשך. הנישול והגירוש עוד לא הסתיימו: הם מתבצעים לפעמים בטנקים, לפעמים בבולדוזרים; לפעמים בכוח הכסף, לפעמים בכוח הכפייה האלימה, ולפעמים בכוח החוק. עד שנעצור אותם. »

برنامج مؤتمر الخليل الثاني لقوى اليسار في الخليل وحركة ترابط, يوم السبت, 11/1/2014, قاعة إسعاد الطفولة – الخليل »

מי רוצה להעביר את תושבי המשולש "בהסכמה" לידי "הרשות הפלסטינית"? את מי משרתת הפצת רעיון ה"טרנספר המוסכם"? »

"أتحدي المزدوج أمامنا في مواجهة الصهيونية كحركة استعمار لمستوطنين، حين ننشط داخل مجتمع مستوطنين استعماري: أولا، وقف عملية السلب والتدمير التي تفرضها على الشعب الأصلاني، وثانيا، ان نقترح على الناس الذين تقوم باستخدامهم واستغلالهم كمادة خام لسيرورة السلب، الاستيطان وإقامة الجدران — مخرجًا من منظومة جدران الأسلاك الشائكة التي تشيّدها على أجسادهم، ومن أجسادهم." كلمة في مؤتمر الخليل الثاني »

יחד עם שותפינו בשמאל הפלסטיני בחברון אנו מבקשים לומר בקול ברור: בצורתו הנוכחית, המשא ומתן המדיני הנוכחי הוא רק עוד כלי של שליטה והעמקת הכיבוש. אין בו לא תקווה ולא סיכוי לחיים טובים. המחיר האפשרי היחיד של הסדר שלום ידוע ואין אחר מלבדו. »

אבל מה עם הפליטים? עזה 2014, יוני 1967, ומה שלפניהן »

כמה שנאה יכול אדם לחוש כלפי אחר בהיותו אחר? נסרין נאשף מדברת על הגזענות, השנאה, הפחד - ועל הזכות לשוויון. ללכת, כאזרחית פלסטינית, ברחובות כפר סבא, בימים האלה. "החיים של ילדינו ושלנו שווים לחיים שלכם, שווים לגמרי. יש לנו הזכות להיאבק כדי לא להיות "האחר". »

דברים שלא כתובים בהספדים המתרפסים לאריאל שרון: רצח אזרחים וגירוש בדואים בפעולות התגמול, 1953. »

هذا المقال ليس عن الحرب. انه عن النضال الذي نقلل من أهميته ونسطحه بسرعة. يتناول مقال الاحتجاج الشعبي والحاجة الماسة للحراك الشبابي ان يُحتضن وان يحتضن جيدا. يتحدث عن الحاجة ان ننظر بتمعن, نتروى ونصبر ونتتبع هذا الحراك ونرعاه كبرعم جاءنا بغتة بعد شُح طويل. »

ماذا يمكن ان نتوقع من حكومة مصرية عسكرية حكمت على معارضيها السياسيين بالموت؟ رغم خيانتها للشعب الفلسطيني في غزة ورغم المذبحة الدموية, التي يقوم بها الجيش الصهيوني, فان الشعب الفلسطيني سينهض من المذابح, والألم والموت وسيستمر بنضاله من اجل حريته وحقوقه الكاملة على أرضه. »

حقّ العودة، والعودة نفسُها، ومواجهة غُبن الماضي لأجل ترتيبات المستقبل، هي شرط حيوي لأي تغيير حقيقيّ هنا. في هذا الواقع، واقع العنف الدوريّ، ينبغي أن يكون مطلب حق العودة والنضال لأجل العودة في موقع أكثر مركزيّة لدى مَن يريدون تخليص شعبَينا من فخّ الصهيونية الكولونيالية. »

הנק זאנולי מהולנד, שמשפחתו הסתכנה סכנת מוות בהתנגדות לנאצים ובהסתרתו של ילד יהודי וקיבל את אות "חסיד אומות עולם", החזיר לישראל את האות. ניניו שכלו ששה מקרוביהם בהפצצה בעזה. הנק קורא למדינת ישראל לשים קץ לכיבוש ולוותר על עקרון העליונות היהודית לטובת שוויון פוליטי וחברתי לשני העמים. »

אין דרך קצרה ופשוטה לשלום. תפקידם של כוחות פוליטיים עקביים שמבקשים לחולל שינוי בתודעה הציבורית, הוא לומר אמיתות פשוטות, שמאתגרות את העמדות הרווחות. מי שלא מוכנים לשים את המצור על עזה במרכז הדיון הפוליטי, ומי שלא רוצים לשקף ליהודים בישראל, שזה עתה בוצע טבח איום, לא יובילו תהליך שינוי עמדות בציבור היהודי. »

הפרשנים והפוליטיקאים מזהירים עכשיו מ"מלחמת התשה", אבל הם מקפידים לא להזכיר, מה בעצם התרחש במלחמת ההתשה שבאמת קרתה. יש להם סיבות טובות להשכיח את ההפגזה השיטתית של ערי התעלה בידי ישראל ואת הפיכת מאות אלפים אזרחים מצרים לפליטים. וגם את הכשלון הגמור של אדריכלי ההפצצות. »

למה תתחפש ערביה בפורים? אולי ל"בדואית"? ולמה תתחפש מרוקאית — למרוקאית? נסרין נאשף כותבת על להיות שקופה. »

קבוצת לימוד בישראל. אנשים משתפים בהיסטוריה משפחתית, בסיפורים של סבל ואובדן. נסרין נאשף ממשיכה להקשיב, וממשיכה לחשוב. "כמה קל לאדם לראות את העוול שהוא עבר או שמשפחתו עברה. כמה קל לחוש כאב על האח של הסבא או הדודה של אימא. אבל למה כל כך קשה לראות את הסבל של "האחר"? ובעיקר, למה כל כך קשה לראות ולהכיר בסבל של הפלסטינים?" »

ת'נאא ג'ואברה כותבת על חוויות ומחשבות בטיול משפחתי בטבריה: "זכרתי את המסגד בעין חוד (عين حوض), הכפר שממנו גורש סבי, אבי-אמי, שנהפך לבר ואחר כך למסעדה. זכרתי אותו מביקור בילדותי, שבו ראיתי עוד חלק מכיפת המסגד, כסמל של השפלה או גאווה: הנה, הפכנו את המסגד לבר – מה תוכלו לעשות ...!" »

"איפה אני, בתל-אביב או בשיח' מואנס?" נסרין נאשף מעלה מחשבות בעקבות האירוע לציון יום הנכבה שנערך באוניברסיטת תל-אביב »

מונא עבד אל-ראזק כותבת על השחרור ממחמאות שהן סטיגמות, על ההתפכחות מטשטוש הזהות »

חשוב לא להתבלבל: מה שקורה היום הוא תוצאה – תוצאה של הכיבוש, תוצאה של מפעל ההתנחלויות בגדה, של נישול אדמות, של מעצרים ודיכוי, של רצח והרג קודמים. ככל שממשלת ישראל תמשיך במדיניותה, ככל שה"טיפול" בבעיות יהיה הוא-עצמו הבעיה – המשך הכיבוש והנישול – החיים של כולנו יהיו עטופים בפחד, בחוסר אמון ובחוסר תקווה, ומה שקורה היום ומוגדר כהסלמה יהיה השיגרה של חיי כולנו בישראל, בגדה ובעזה. »

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »

ما الجديد في قانون القومية الاسرائيلي؟ هل هو بداية تأسيس نظام الأبارتهايد في فلسطين، أم هو بداية نهايته؟ لقد بدأت ممارسة الأبارتهايد مع تأسيس الدولة العبرية، وصارت مأسسته اليوم ضرورية بسبب تحولات الواقع من جهة، والتحولات التي طرأت على الحركة الصهيونية التي أعلنت اليوم أنها لم تعد تستسيغ التمييز بين إسرائيل الدولة، وأرض إسرائيل، من جهة ثانية. هذه المقالة دعوة إلى التمعن في دلالات التحولات القانونية والأيديولوجية الإسرائيلية، وفي مآلات العنصرية الصهيونية. »

איך ניתן להבטיח את זכות ההגדרה העצמית של ישראלים ופלסטינים בארץ? מה הקשר בין שבות לשיבה? »