זאכרת אלמכאן - "זכרון המקום" - תערוכה ראשונה מסוגה בגלריה לאמנות אום אל-פחם. »

הכיבוש הוא בעיקרו פרויקט קולוניאלי המתבצע בחסות כיבוש צבאי. יש זיקה עמוקה בין הקולוניאליזם הפנימי בתוך ישראל לבין התהליך הקולוניאלי שמעבר ל"קו הירוק", בחסות צבאית - אך גם הבדלים חשובים, שאין להתעלם מהם. »

על ההיסטוריה המרתקת של חיים משותפים של ערבים ויהודים, וכיצד ומדוע הושכחה מהסיפור הרשמי. »

נשים בואדי סאליב, אוגוסט 1959: כתבה של חנה שם-טוב. »

הגטו עובר למרכז — התושבים צריכים להתפנות. כרוז תנועת הפנתרים השחורים מ-1971 »

לזכרו של מרק אדלמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה, לוחם חופש. »

מה לעשות עם העבר? הזמנה לערב משותף בכפר-קאסם לציון 53 שנים לטבח. »

טבח כפר קאסם לא נשכח. האם היתה זו "תקרית מצערת"? מהי "תוכנית חפרפרת", שעליה רמזו הנאשמים במשפט כפר-קאסם? »

מפגש יהודי-ערבי בכפר קאסם עם הפעילים המקומיים שתחת עולו של הממשל הצבאי ולמרות איומי השלטון ושליחיו שמרו על זכר הטבח. על בנייתה מחדש של קהילה פצועה דרך מסורת של זכרון והתנגדות. »

כמה לקחים ממפגשים פעילים חברתיים מישראל לבין פעילות ופעילים באזור טולוז. על עוורון קולוניאלי, על תדמית עצמית רפובליקנית וחילונית, על מאבקים נחוצים לזכויות אסירים ונגד אידיאולוגיית השיטור והמישטור. »

תזכורת מן העבר: חיים קלווריסקי על תהליך הנישול (1919). »

מלים לזכרו של ההיסטוריון האמריקאי הווארד זין, מחבר ההיסטוריה העממית של ארצות-הברית. »

המתנחלים עוסקים לא רק בדריסת הקיום הפלסטיני בהווה אלא גם במחיקת העבר, גם העבר היהודי-ערבי. מדוע נישול התימנים רלבנטי להבנת הנישול בירושלים המזרחית. »

איך הופך בן-שכונות מזרחי לפעיל חברתי נחוש בישראל של שנות הששים? ראובן אברג'ל על ההתנסויות שעיצבו את דרכו מהשכונה אל המאבק הפוליטי. »

האם העולם באמת מתכווץ? האם ההבדלים בין הצפון והדרום, עניים ועשירים, באמת מיטשטשים במהלך הגלובליזציה? והאם קל כל כך לתאר את השינויים החברתיים והפוליטיים בישראל\פלסטין כדוגמה לגלובליזציה? »

ביום שבו מציינים רוב הישראלים את יום העצמאות, מציינים הפלסטינים את יום-השנה לנַכּבָּה. בכל שנה בוחרים הפלסטינים אזרחי ישראל כפר שממנו נעקרו במלחמת 1948 כדי לקיים את תהלוכת השיבה. השנה תיערך התהלוכה לשרידי הכפר מיסכה, השוכן ליד טירה. »

الاسم: صالح المصري; البلد: يافا; اللقب: أبو السعيد; الأم: مريم; الأب: مدفون في الهيلتون... »

חודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם, נדרשו "נכבדי הכפר" לשלוח מכתב מנומס לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה. בן-גוריון ענה כבר למחרת. פרק נשכח מתיאטרון השליטה וההשפלה של המימשל הצבאי. »

מי מפחד מנצחון העם המצרי על הדיקטטורה? מי חושש משבירת הדיכוטומיה ששיתקה את החיים הפוליטיים במזרח התיכון - רודנות או פונדמנטליזם? תשובה לגנרלים (עם מדים ובלי מדים) המפרשים את המציאות במזרח התיכון כדי שלא תשתנה »

בחיפה מת בשבת תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני »

ליפתא הוא אחד ממאות כפרים פלסטיניים שתושביהם גורשו ב-1948. בניגוד לכפרים האחרים רוב בתי הכפר לא נהרסו ולא יושבו. כעת מתכננות הרשויות יחד עם יזמי נדל"ן להקים שכונות יוקרה על שרידי הכפר. »

בשנת 1976, ערב "יום האדמה" הראשון, הגיש הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים תזכיר סודי המסביר, איך יש לטפל באזרחים הערבים. ערב יום האדמה 2013 אנחנו מפרסמים מחדש את המסמך המספק הצצה נדירה אל לב הממסד, אל תוכניות המגירה שחלקן הפכו מציאות. »

לפני עשר שנים, בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה שיירה של תעאיוש - שותפות ערבית-יהודית להביא סיוע לכפרים נצורים באזור סלפית. כיתת חיילים ניסתה למנוע בכוח את העברת המזון. דיווח מאוחר על מה שהתרחש »

ביום שבת ה-7 במאי 2011 התקיים בחברון כנס פלסטיני-יהודי משותף שכותרתו "כנס נגד הכיבוש הישראלי והמדיניות הגזענית". הנה גילוי הדעת המשותף שהתפרסם ונחתם עם סיום הכנס על ידי משתתפיו. »

ראובן אברג'ל בהרצאה בבית העם בתל-אביב: על הפנתרים, על ההיסטוריה של מאבקים חברתיים מימי ממלכת בן-גוריון ועד ימינו, על יחסה של האליטה הציונית לערבים וליהודי המזרח, על מרד ומחאה... »

טהא מוחמד עלי (אבו ניזאר), מן הנפלאים שבמשוררי הארץ הזאת, הלך מאיתנו. הוא נולד בכפר הפלסטיני ספורייה, גורש בגיל 17 וחזר לנצרת, נאבק על זכויותיו. הוא פירסם חמשה קבצי שירה. הנה שניים משיריו, מוקדשים לכל מי שנלחמים במעצמה גדולה. »

יש דברים שאסור לשכוח, במיוחד לא לדמוקרטיות הגאות, המערביות. ב-17 באוקטובר ימלאו 50 שנה לטבח שעשתה משטרת פריס במאות מפגינים אלג'יראים, שצעדו ברחובות פריס בהפגנת הזדהות שקטה עם מאבק העם האלג'יראי לעצמאות. צרפת 1961: חילונית, דמוקרטית וקולוניאלית. »

בסוריה מחריף הדיכוי. זרמים חשובים בשמאל במזרח התיכון מהססים לתמוך בהתקוממות מחשש לשחק לידי מעצמות המערב. מרסלו וקסלר מנתח את האירועים ומציע לתמוך ללא סייג במאבק הדמוקרטי בסוריה נגד משטר הדיכוי ומזהיר מעוד התערבות אימפריאליסטית "להגנת הדמוקרטיה" »

בעכו, מן היפות בערי המזרח התיכון, היא כעת זירת מלחמת התשה שמנהלים מוסדות המדינה, עמותות מתנחלים וג'נטריפיקטורים פרטיים נגד תושבי העיר הפלסטינים. עכו העתיקה הוכרה על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, אך הדבר אינו מגן על תושביה מפני עוני ומצוקה וגם לא מספק לתושביה הפלסטינים חסינות מפני נישול. להפך: יופיה של עכו מפתה את המשקיעים – וממקד בה את פעולתם של מתנחלים לאומנים »

על ה"עצלות הלבנטינית" וה"ניוון המזרחי", ועל הסכנה האמיתית - המזרח שבפנים. קטע קטן מדיבור נפוץ בישראל המהוגנת, המסודרת של 1951 (וגם הרבה אחר כך) »

דצמבר 1954: דוברי השלטון מכחישים שמתרחש נסיון לפנות בכפייה בדואים מאדמתם וממקום מושבם - וגם שיש בכלל לבדואים מקום מושב קבוע. תופיק טובי עונה. »

ב-1956 פירסם רבי בנימין את הטקסט הבא המופנה, בלשון אנחנו, אל אחינו המסתנן: "לא שונא, אויב וצורר אתה לנו, כי אם אח ורע." ואנחנו, היהודים, הוא כותב לאחר 1948, לא חופשיים אלא משועבדים - לאלוהי המלחמה, לפרעה החדש, לחינוך לשפיכות דמים. כמה דברים שאפשר היה לחשוב ולהגיד בקול רם באמצע שנות החמשים מהשוליים הפציפיסטיים של הציונות. טקסט ליום הנכבה, 2012 »

לפעמים גם חופש מדומה גורם לאושר. הרהוריה של עאישה סידאווי לנוכח המראה של אלפי פלסטינים תושבי הגדה, שהכובש ה"נאור" התיר להם, ב"רוב חסדו", לבקר ביפו לרגל חג עיד אלפיטר. »

הטקסט המקורי של קובי ניב מ-1976. מוקדש לכיבוש הארור, במלאת לו 45 שנים. »

זאכי אחמט, אחד הפעילים החברתיים הבולטים בדרום אפריקה, הקים את ארגון נפגעי האיידס TAC נוכח הכחשת האיידס על-ידי ממשלת דרום-אפריקה ומשך שנים סירב לקבל טיפול רפואי כל עוד נמנעות תרופות מחולים רבים. מאז הוא נאבק למען זכויות עובדים ונגישות עניים לחינוך ובשנים האחרונות למען סיום הכיבוש. כאן מספר זאכי כיצד נעצר ועונה בגיל 18 בידי שירותי הביטחון של דרא"פ. זהו טקסט על התבגרות ומאבק, על ההתמודדות שלנו, פעילות ופעילים, עם המקום שבאנו ממנו, עם הורינו, עם עצמנו. »

"העולם הזה" הביא עדות אנונימית של שוטר שהשתתף בדיכוי הפגנות יום האדמה בשנת 1976. אנו מביאים אותה כלשונה ללא קיצורים ושינויים. »

שבועיים לאחר השביתה הכללית ביום האדמה הראשון (1976), פירסם "העולם הזה" עדויות על מותם של שניים מחללי יום האדמה בסח'נין - ח'דיג'ה שוואהנה וח'דר עבד ח'לאילה. הן מובאות להלן כלשונן. »

מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. דברים בעצרת יום האדמה בסח'נין »

ביום השואה נרכין ראשנו לזכר כל קרבנותיה. נזכור גם את מי שנלחמו בנאציזם, את כל מי שהושיט\ה יד. נישבע להיאבק נגד כל צורות הגזענות, החדשות והישנות, ולעמוד לצד כל קרבנותיה. כולן. לקראת יום השואה אנו מבקשים לזכור גם קרבנות נוספים של מעשי רצח עם. למשל, את עם ההֶרֶרו שנטבח על ידי גרמניה הקיסרית בתחילת המאה העשרים. »

תהלוכת השיבה לכפר ח'וביזה, יום שלישי, 16.4.2013 »

מה קרה שם, ב-1967? טיהור אתני כמעט מוחלט של רמת הגולן, יוזמות לגירוש ועידוד יציאתם של אלפים מרצועת עזה, מחיקת כפרים סמוכים לקו הירוק והרס שיטתי של קלקיליה. והעיקר: גירושם והברחתם של 250,00 בני אדם. עדויות. »

הנכבה עדיין נמשכת. היא לא רק זכרון של אירוע שהיה ונגמר – היא תהליך מתמשך. הנישול והגירוש עוד לא הסתיימו: הם מתבצעים לפעמים בטנקים, לפעמים בבולדוזרים; לפעמים בכוח הכסף, לפעמים בכוח הכפייה האלימה, ולפעמים בכוח החוק. עד שנעצור אותם. »

מה קרה שם, ב-1967? טיהור אתני כמעט מוחלט של רמת הגולן, יוזמות לגירוש ועידוד יציאתם של אלפים מרצועת עזה, מחיקת כפרים סמוכים לקו הירוק והרס שיטתי של קלקיליה. והעיקר: גירושם והברחתם של 250,00 בני אדם. עדויות. »

40 שנה ימלאו ב-11 בספטמבר להפיכה הצבאית בצ'ילה, שהפילה ממשלה סוציאליסטית-קומוניסטית שנבחרה באופן דמוקרטי, והעלתה לשלטון דיקטטורה צבאית, אשר במשך 17 שנה רצחה והעלימה אלפי אנשים, כלאה ועינתה אלפים רבים אחרים, מוטטה הישגים חברתיים רבים וכפתה סדר חברתי בלתי שוויוני מקוטב ונוקשה. »

ויקטור ח'רה, מן הזמרים הפופולריים והאהובים בצ'ילה ובאמריקה הלטינית, נרצח לפני 40 שנה בידי אנשי הצבא הימניים שהפילו את ממשלת השמאל של סלבדור איינדה בצ'ילה. את שירו 'הֶרְמִינְדָה דֶה לָה וִיקְטוֹרְיָה' הקדיש ח'רה לתושבי שכונות העוני בצ'ילה, ה'פּוֹבְּלַסְיוֹנֶס', שנאבקו למען אדמה וקורת גג, ולתינוקת הרמינדה, שנרצחה בידי כוחות המשטר, בשנים שקדמו למהפך הסוציאליסטי בצ'ילה. »

דברים שלא כתובים בהספדים המתרפסים לאריאל שרון: רצח אזרחים וגירוש בדואים בפעולות התגמול, 1953. »

העימות הלא-סימטרי הנוכחי בין ישראל לחמאס וכוחות ההתנגדות הפלסטינים האחרים בעזה לא מבטא רק את מדיניות הכוחות השליטים בכל אחת מהחברות. יש לו מקורות עמוקים יותר, שמגיעים עד 1948 - ודווקא משה דיין ידע זאת היטב. »

אבל מה עם הפליטים? עזה 2014, יוני 1967, ומה שלפניהן »

הפרשנים והפוליטיקאים מזהירים עכשיו מ"מלחמת התשה", אבל הם מקפידים לא להזכיר, מה בעצם התרחש במלחמת ההתשה שבאמת קרתה. יש להם סיבות טובות להשכיח את ההפגזה השיטתית של ערי התעלה בידי ישראל ואת הפיכת מאות אלפים אזרחים מצרים לפליטים. וגם את הכשלון הגמור של אדריכלי ההפצצות. »

ב-20 בנובמבר 1969 השתלטו פעילות ופעילים אינדיאנים על האי אלקטרז. הם החזיקו במקום משך למעלה משנה וחצי. הפעילות והפעילים הכריזו שהם רכשו את המקום - והציעו לאדם הלבן פיצויים ראויים והוגנים תמורת האדמה, ממש כמו ששילמו הלבנים לאבותיהם. »

בן גוריון היה מודאג מאוד ב-1962: אם לא יעשו משהו דחוף, ישראל תהפוך למדינה לבנטינית. יהיה בה רוב מזרחי. לכן צריך הסללה, צריך לטפח אליטות נאמנות, צריך לחנך מחדש את המזרחים. פרק בתולדות הגזענות הציונית-אשכנזית. »

קבוצת לימוד בישראל. אנשים משתפים בהיסטוריה משפחתית, בסיפורים של סבל ואובדן. נסרין נאשף ממשיכה להקשיב, וממשיכה לחשוב. "כמה קל לאדם לראות את העוול שהוא עבר או שמשפחתו עברה. כמה קל לחוש כאב על האח של הסבא או הדודה של אימא. אבל למה כל כך קשה לראות את הסבל של "האחר"? ובעיקר, למה כל כך קשה לראות ולהכיר בסבל של הפלסטינים?" »

פול רובסון מסביר ב-1960 בריאיון באוסטרליה, מה זה קולוניאליזם ומי הרוויח ממנו. »

"איפה אני, בתל-אביב או בשיח' מואנס?" נסרין נאשף מעלה מחשבות בעקבות האירוע לציון יום הנכבה שנערך באוניברסיטת תל-אביב »

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »