מהו היום הפער הממוצע במשכורת בין נשים וגברים? מזרחים ואשכנזים? יהודים וערבים? »

ביום חמישי האחרון פינו את רבקה לוי מביתה. ספיר סלוצקר-עמראן שמלווה את רבקה יחד עם צוות דיור ציבורי ונכחה בפינוי נעצרה. אבל ספיר מסרבת לאבד את האמונה באדם, ומסרבת לאבד תקווה. היא מבקשת גם מאתנו - "תסתכלו האחד לשני בעיניים, אל תוותרו, השינוי יגיע". »

ביום שני ה־13 בדצמבר הרסו כוחות מנהל מקרקעי ישראל את בתי משפחת אבו עיד בלוד. האם יכול להיות שההריסה היא בעצם חלק מתכנית הממשלה לשיקום לוד? »

משמרת מחאה נגד הריסת הבתים בלוד »

בשבוע שעבר צילמנו סרטון קצר, בשיתוף עם הירקון 70, המספר את סיפור ההריסה ואת סיפורה של המשפחה. הנה הוא לפניכם. »

מה לעשות עם העבר? הזמנה לערב משותף בכפר-קאסם לציון 53 שנים לטבח. »

משרדי הממשלה מקדמים במרץ את הקמתה של עיר גדולה - חריש-קציר - בואדי עארה. היא לא נועדה לפתור את מצוקת הדיור של משפחות חרדיות אלא להשתמש בהן כדי לחסום אלטרנטיבות של פיתוח אמיתי, למען תושבי האזור. »

על שמאל חדש מדברים הרבה. אבל כדי שלא נקבל מהדורה נוספת של השמאל הישן - חשוב להתמודד עם שאלת-המפתח: ההרכב החברתי שלו. »

בעצרות שהתקיימו בכפר ה"לא-מוכר" אל-עראקיב בנגב ובעיר סח'נין בגליל ציינו השנה 34 שנים לאירועי יום האדמה בצל נסיונות נישול חוזרים ונשנים של המדינה. »

שכר-דירה מופקע, משכנתות בשמיים, פינוי אנשים מבתיהם - זה לא חוק טבע. הסתכלו בטבלה: המספרים מספרים את הסיפור של צימצום הדיור הציבורי בישראל. זה לא חוק טבע - זה מעשה ידי אדם. פרי מדיניות ההפרטה. »

הזמנה לכנס הארצי לתרבות ואמנות המזרח בישראל, 18 באוקטובר 2009 »

ביום שישי האחרון (ה־9 באפריל 2010) התקיימה בשכונת ג'בלייה ביפו עצרת מטעם וועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, תחת הכותרת "התמודדות עם המתקפה הכללית של השלטון על הפלסטינים אזרחי ישראל". »

סרט שהופק עבור עדאלה על ידי הבמאית רחל לאה ג'ונס עוסק באפליה נגד פלסטינים אזרחי ישראל בכל תחומי החיים. הסרט בוחן את אי-השוויון בזכויות קרקע ודיור, תעסוקה ועוד. »

בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון את קצבת הבטחת ההכנסה לחרדים בטענה שהדבר אינו חוקתי. בשם השוויון, טענו השופטים, לא ייתכן שסטודנטים לא יקבלו קצבה והאברכים כן. שירלי קראווני, אם חד הורית המתעקשת לרכוש השכלה גבוהה, תוהה על ההשוואה. »

הפגנה יהודית-ערבית משותפת ברמלה, יום שלישי, 13.7, 18:00: לא להריסות בתים! »

עמידר מאיימת לפנות את משפחת אל עג'ו מרמלה מביתה. אבל, טוענת רשות הפיתוח בתגובה לבקשת המשפחה לעיכוב הפינוי, המשפחה צריכה דווקא להודות על כל מה שהמדינה עשתה עבורה. משפחת אל עג'ו נענתה לאתגר. »

ויקי וענונו: "אני פה ב"מאהל אין ברירה" כדי להגיד לממשלה ולכל הפוליטיקאים שצריך להפסיק את ההטבות לעשירים על חשבון העניים. אני מבקשת שיוויון זכויות בלי הבדלי תואר, דת ולאום; שיוויון לאדם באשר הוא אדם" »

מול מי שמבקש לבסס את המחאה על היבדלות חברתית והסתה נגד החרדים והערבים, אלמוג בהר מציע סדר יום חברתי למחאה: "המאבק יוצר חיבור בין שאלת הדיור הציבורי לשאלת הדיור בר-ההשגה ופיקוח על השכירות, בין נפגעי המשכנתאות ומפוני עמידר וחלמיש לבין הנפגעים מהריסות בתים, בין הסתגרות המנהיגים במגדלי אקירוב ובווילות בקיסריה לבין העדר ההכרה בכפרים הבדואים, בין בין שטחי השיפוט המצומצמים של עיירות הפיתוח לבין העדר תוכניות מתאר לישובים הערביים" »

הדרישה העיקרית והנכונה של המחאה היא צדק חברתי. צדק חברתי הוא חשוב מאוד, אבל כתביעה בודדת הוא לא מספיק. כדי לוודא שכל תושבי המדינה יקבעו מהו הצדק שאנחנו רוצים, וכדי לוודא שהצדק הזה הוא שיקבע את החיים שלנו כאן, צריך דמוקרטיה שהיא שלנו, ולא של פוליטיקאים ועסקנים ובעלי-הון. זה כבר מתחיל במאהלים ובהתאגדויות עובדים. קריאה למאבק על דמוקרטיה אחרת. דמוקרטיה חברתית. »

מחצבת סלעית נמצאת במישור אדומים, שטח כבוש, ומועסקים בה פועלים פלסטינים בתנאי ניצול. כעת, לאחר 27 שנים של ניצול מחפיר, התאגדו העובדים ויצאו למאבק על זכויותיהם. רשמים מביקור במחצבה. »

הקשיבו לד"ר זוהיר טיבי, העומד בראש הוועדה העממית בטייבה, מדבר בצעדת הדממה, תל-אביב, 20 באוגוסט 2011. »

אז מה יש בהמלצות טרכטנברג? רק 400 מלה על דיור ציבורי ואף מילה על הקריטריונים לזכאות. דחיקת בעיות הדיור של ערבים בישראל תחת סעיף "שונות". את שאר אפשר לסכם ולומר: זמן טוב לקבלנים. ערן חכים מנתח את מרכיב הדיור בדו"ח טרכטנברג »

אתמול בצהריים (27.10.2011) פרצו כ-40 בריונים ואנשי חברות אבטחה פרטיות לבניין בפינסקר 11 בירושלים בחסות המשטרה. ילדים ותינוקות היו בבניין כשהגיעו הבריונים הלא-מזוהים, ללא תגיות, בעטו בחלונות ודלתות, והפעילו אלימות קשה על נשים וגברים. »

שירלי קרוואני על המונח הטעון השתאכנזות - לא סתם כינוי-גנאי אלא שם של תהליך שבו מתנתקים אנשים מהמוצא שלהם, משלמים על ההתקבלות במחיקה עצמית. »

ביום שלישי, 23 בינואר 2012, פונתה רחל לוי מביתה ביבנה. זוהי הדירה בה נולדה והתגוררה מאז ומעולם. הפינוי מזעזע, אבל חשוב גם להבין: איך זה שאנשים מוצאים את עצמם מגורשים מביתם? איך מאבדים זכאות לדיור ציבורי ומה עושה כאן בכלל עמידר? המקרה של רחל לוי מדגים את כל מה שלא בסדר בדיור הציבורי. »

יום חמישי הקרוב הוא עוד יום מכריע בהיסטוריה של המאבק של הכפר הלא מוכר דהמש להכרה. אנשי הכפר נאבקים כבר שנים בעיריות של רמלה ולוד, במועצה אזורית עמק לוד, במשרד הפנים, בוועדות תכנון, בבתי משפט, ולפעמים גם במג"ב.... הם נאבקים על דבר בסיסי שלרובנו נראה מובן מאליו - על הזכות לבנות בית על אדמה הנמצאת בבעלותם הפרטית ועל הזכות לקבל שירותים, תשתיות בסיסיות והכרה מהמדינה »

כבוד שר הפנים, אלי ישי, גילה ש"דרום תל-אביב הפך לפח הזבל של המדינה". מי בדיוק מתייחס לתושבים כמו לזבל אם לא ישי וחבריו? הוא גם יודע לספר ש"נשים רבות נאנסו בתל-אביב" על-ידי "מסתננים" ו"פוחדות להתלונן כדי שלא תדבק בהן סטיגמה של נשאיות איידס". כך מזהיר השר את שומעיו מנשי הדרום המסוכנות, הטמאות. ואולי כולנו שחורים\ות ומסוכנות\ים, במיוחד אם אנחנו מבקשים להסתנן למעוזי החיים הטובים? »

הוגים חינוכיים נאו־ליברלים מנסים לשכנע אותנו שהטכנולוגיה וההפרטה מהווים מזור לכל בעיות החינוך. הבעיה היא שתפיסות אלו מתעלמות מהמציאות. מרסלו וקסלר מערער על תפיסות אלו, מנתח את הכשלים שבהן, ומראה כיצד תפיסות אלו משרתות את האליטות החברתיות־כלכליות ובאות על חשבון השכבות המוחלשות. »

בית-הדין העממי מבקש לדון ולשפוט בפומבי את האחראים למצב אליו הגיע הדיור הציבורי בישראל, ולעשות צדק עם הזכאיות והזכאים לדיור הציבורי ועם דייריו. בית-הדין העממי פועל מתוך מניעים אזרחיים מובהקים של ערבות הדדית ואחריות ציבורית, המקום בו מעלו מוסדות המדינה בתפקידם. אנחנו רואים בבית-הדין העממי זירה שתעצים את האזרחים [...] עצם כינוסו של בית הדין מערער על המונופול שיש למערכת המשפט של המדינה על הצדק ומקיים לה אלטרנטיבה... »

ביום רביעי האחרון התקיים אירוע שהוא ציון דרך חשוב במאבק החברתי בישראל. ביום זה התכנס "בית דין עממי" ושפט את מחריבי הדיור הציבורי. נפגעות ונפגעי המדיניות הופיעו לראשונה לא כמבקשי רחמים ולא כנאשמים אלא כעדים וכתובעים המבססים כתב אישום נגד מערכת שרמסה את כבודם ושללה מהם צלם אנוש בכך שהסירה את מעצמה אחריות ומהשכבות המוחלשות את רשת הביטחון המינימאלית של קורת גג. »

בזמן שחברות הדיור הציבורי משליכות לרחוב את דייריהן, חברת "עמידר", למשל, מעודדת את חברי עמותת "איילים" להשתכן בדימונה. עמית בוטבול על המתיישבים החדשים וה"איכותיים" בדימונה, והמאבק הסיזיפי ביחסי הכוח בין המרכז לפריפריה. »

מצד אחד התרפקות על פנטזיה של עבר יצרני, שוויוני, פמיניסטי, משוחרר וחופשי והתעלמות מאי-השוויון, השוביניזם, הדיכוי והנישול שהיו חלק בלתי נפרד מעבר זה, ומצד שני המשך ההתעללות והחלשת המוחלשים. מי לא תונצח על ידי השרות הבולאי, וכיצד זה מתקשר לדיור הציבורי? יורם שורק כותב על הדיור הציבורי דרך סיפורה של אילנה, המגדלת לבדה את נכדה, תוך קשיים עצומים וכמעט ללא כל סיוע מהמדינה. רשימה על זיכרון ודמיון. »

עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של "מפעלי התיישבות" למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו. חררדו לייבנר מסביר את הצורך החיוני בשדולה בכנסת למען הדיור הציבורי. »

יהודי ישראלי מתוודע לעומק מנגנון הנישול הפועל נגד פלסטינים ועולמו מתערער והוא מתמלא אשמה עמוקה. גבר מתחיל לקלוט את מימדי הפריבילגיות שמהן הוא נהנה מתוקף הסדר החברתי-מגדרי השליט ושואל את עצמו איפה הוא. אשכנזי מתעורר ורואה, שהמיבטא, והצבע, והשם ונגינת הדיבור חיים ובועטים, ובועטים חזק במזרחים ובערבים ובשחורים ובכהים, ובמקום להכחיש שומע את עצמו, תופס את עצמו ומקומו בפעם הראשונה. הזעזוע העמוק מהתובנה מיתרגם כמעט מיידית לתחושת אשמה עמוקה. במה בדיוק? האם אשמה יכולה להיות בסיס לפעולה פוליטית? האשמה יכולה לזעזע, אבל יכולה גם לשתק. כמה מחשבות על על מגבלות האשמה, ועל ההבדל בינה לבין לקיחת אחריות. אחריות על העוול והניצול – לא על המנוצלות והמדוכאים. »

על זרות בקמפוס הלבן ועל המבט המופתע של מי שלא מצפים לראות דרומיים בצפון. על להיות במקומות שלא ייעדו לך, להיכנס למרחבים חברתיים שבסדר הקיים חסם וגידר - ולהתעקש על זה. »

הממשלה מגישה עכשיו את חוק פראוור-בגין – חוק הנישול הגדול של הבדואים בנגב. זוהי חקיקת חירום כלכלית, זבנג וגמרנו המפר את זכויות האזרח הבסיסיות. מה יקרה למשל לפי החוק, אם אזרח בדואי ינסה לפנות לבית המשפט כדי לערער על צו הפינוי? סעיף 69 קובע שהצו יבוטל אך ורק אם העותר עומד בכל תנאי חוק פראוור. אין לבית המשפט שום שיקול דעת נוסף. »

מנכ"ל עמידר התבלבל: חברה ממשלתית לדיור ציבורי צריכה להתמקד באספקת צרכי הדיור של דייריה המוחלשים, ולא להדגיש את הגבייה מהם. ולמשפט הזה שלו אין מה להוסיף: "את השנה החולפת סיימנו עם 93.4% גבייה מדיירים בעייתיים. אין לי לוקסוס – אצלנו כל הדיירים בעייתיים". »

כל עוד נחיה במשטר של עליונות יהודית, של כיבוש ונישול, דיבורים על זכויות חברתיות ועל מדינת רווחה יישארו דיבורים ריקים. כל עוד יימשך הכיבוש, כל עוד יימשך תהליך הנישול, מאבקי עובדות ועובדים — חשובים וראויים — למען זכויותיהם יישארו מאבקים בקרב החברה הכובשת על חלוקת העוגה. מחוץ למערכת הגדרות ימשיכו לחיות מאות אלפים במחנות פליטים, תחת דיכוי צבאי, כלואים בין מחסומים ושבויים בידי התאגידים הישראלים. מסר מטעם התחברות-תראבוט לאחד במאי 2016. »

תושבי עתיר-אום-חיראן שבתיהם נהרסו פעמיים בשבועות האחרונים קיבלו צווי פינוי. עליהם לעזוב את המקום תוך 48 שעות. אין זמן: צריך לפנות מקום ליישוב היהודי, שתקים "תנועת אור" – תנועת ההתיישבות של קק"ל – וייקרא "חירן". »

גזענות בישראל היא לא סתם הלך-נפש או דעה קדומה - היא מדיניות. והיא לא עניין רק לארגונים קיצוניים כמו "להב"ה" - היא מרכיב במדיניות משרד הפנים. באופן גלוי וסדיר, בודקת רשות האוכלוסין את יהדותם של מי הגיעו לישראל כיהודים ומתחתנים עם לא-יהודים. ובאופן סדיר לגמרי שלל משרד הפנים אזרחות מערבים בדואים... ככה שומרים על האופי היהודי-ציוני של המדינה. »

מה דעתכם על חוק שקובע, שאזרחים ממוצא מסוים יוכלו לקבל פיצויים בקרקע רק בתחום מסוים שנקבע מראש במדינה שהם אזרחיה? מה יש באזרחים האלה, שאסור להם לקבל פיצוי בתחומי המדינה מחוץ לאזור הזה? זה בדיוק מה שחוק פראוור-בגין, שיובא לכנסת בשבוע הבא, קובע ביחס לבדואים בסעיף 53ב. »